"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישראלים בלונדון: "הרחובות התרוקנו"

תיירים מהארץ ששהו בסמוך למקום הפיגוע מספרים עד כמה עמוק ההלם בבירה • "הבריטים לא רגילים לפיגועים כמונו, כולם בלחץ ואווירת נכאים השתלטה על העיר" • "שום דבר לא ממשיך כרגיל, אפילו הפוליטיקאים משדרים פאניקה"

,עודכן
היום שאחרי. אזרחי לונדון מתקשים לעכל // צילום: אי.פי // היום שאחרי. אזרחי לונדון מתקשים לעכל // צילום: אי.פי

הפיגוע בלונדון התרחש בשעה שהמסעדות והפאבים באזור המו מבלים, ובהם גם לא מעט ישראלים. אחד מהם הוא סטס סגין (33), עובד היי־טק ששהה בבר סמוך לפיגוע ושיחזר ל"ישראל היום" את רגעי האימה.

לדבריו, "אנשים קמו ועזבו באופן מיידי את הבר, ממש לא המשיכו כאילו הכל כרגיל. האווירה ברחוב הפכה באופן מיידי לאווירת נכאים. הבריטים ממש לא רגילים לזה, וגם ביום שאחרי הרחובות היו כמעט ריקים, ראיתי רק תיירים. אני מוכרח להודות שמכיוון שגדלתי בארץ אני רגיל לזה, אבל החברים והקולגות המקומיים ממש בלחץ. זה מבאס ויש אווירה קשה".

אסף שקד (33) מירושלים, אחד מ־2,500 הישראלים שהגיעו לצפות בליגת האלופות שנערכה בקרדיף, הגיע ללונדון בשעה 02:00 לפנות בוקר וסיפר שהעיר היתה עמוסה אמבולנסים ומשטרות. "גם כעת יש כאן אווירה מתוחה מאוד ושוטרים בכל פינה, וכשעברתי ליד הגשר היו המון שוטרים שפיטרלו על סוסים. אבל אנחנו הישראלים רגילים לזה, הבריטים נראים בשוק", סיפר. עוד הוסיף שקד כי "כבר בקרדיף הרגשתי במתח. אנשי האבטחה לא הכניסו אנשים לאיצטדיון עם תיקים, וכאוהד כדורגל זו פעם ראשונה שאני נתקל בדבר כזה. ההלם מהפיגוע במנצ'סטר היה מורגש".

זיו פינטו (33) מתל אביב, שהגיע גם הוא לצפות בגמר ליגת האלופות ולאחר מכן המשיך ללונדון, סיפר כי "הבריטים מפוחדים, הם לא רגילים לדברים האלה כמונו. רואים את זה בעיקר בתקשורת המקומית שבה כל מי שעולה להתראיין, בין שזה מפקד משטרה ובין שפוליטיקאי, משדר פאניקה וחוסר ביטחון".

יואב בורוביץ' (42), עורך חדשות ב־i24news ששהה בלונדון במסגרת נסיעה פרטית, סיפר כי "חזרתי מהופעה מדהימה של דפש מוד באיצטדיון האולימפי בלונדון. היתה אווירה טובה והרמונית, העיר היתה מלאה באנשים ומזג האוויר היה מושלם. כשנסעתי ברכבת והתקרבנו לגשר לונדון נאמר בכריזה כי לא נוכל לעצור בתחנה משיקולי ביטחון, ואנשים ממש התאכזבו כי רצו לרדת שם. רק כשירדתי בתחנה הבאה שמעתי על הפיגוע, שהתרחש חמש דקות לפני ההודעה. מהר מאוד כל קבוצות הווטסאפ המקומיות שלי החלו לרעוש".

בורוביץ' מוסיף כי "צריך להבין שבלונדון יש ציבור מוסלמי גדול ואפילו ראש העיר מוסלמי, ולא היו תופעות של טרור עד לפני חצי שנה, ופתאום אנשים המומים ולוקחים הכל קשה". יואב מספר כי בהתאם לכך, האווירה ברחובות היתה קשה: "ביום ראשון, שזהו יום חופש, היו פחות אנשים ברחובות. בכל מקום ברחוב האווירה השתנתה. אני כל הזמן חושב איזו אווירה מדהימה, אוהבת ומרגשת היתה באיצטדיון בהופעה של 50 אלף איש שכולם אהבו את כולם, וחצי שעה אחרי הכל השתנה".

טל סלע (41) מתל אביב, ששוהה עם משפחתו בלונדון, סיפר כי "הצביעות פה חוגגת. ה־BDS חזק פה ואנחנו עדיין נחשבים 'כובשים'". סלע מספר כי "עד לא מזמן מאוד אהבו פה את האסלאם, עכשיו כבר לא, אבל משום מה מעולם לא הפסיקו לשנוא אותנו הישראלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר