"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עקב עלייה בשכר הציבורי: ב־2018 - קפיצה בארנונה

עלייה של כ־3.7% בשכר במגזר הציבורי, שמהווה 50% מנוסחת חישוב הארנונה, תביא לעלייה של כ־2.2% בתעריפים • ההתייקרות - הגדולה ביותר מאז 2014 השכר הציבורי עולה - ואיתו הארנונה

,עודכן
צילום אילוסטרציה: עמי שומן

הכינו את הארנקים. ב־2018 צפויה התייקרות חדה, בשיעור של כ־2.2%, בתשלומי הארנונה.

זו ההתייקרות החדה ביותר בתעריפי הארנונה זה ארבע שנים, מאז 2014. בעקבות זאת, משקי הבית יידרשו להוציא בקרוב עוד מאות שקלים בתשלומים לרשויות המקומיות. זאת בגלל העלייה החדה בשיעור של כ־3.7% בשכר במגזר הציבורי, שבחלקה נובעת מהסכמי השכר הנדיבים שסוכמו בין משרד האוצר וההסתדרות בשנה החולפת. מדובר בהתייקרות בבסיס תעריפי הארנונה, ורשויות מקומיות רשאיות לבקש אישור מיוחד משרי הפנים והאוצר לייקור חריג נוסף של הארנונה, כך שבחלק מהרשויות המקומיות העלייה בתעריפי הארנונה ב־2018 עלולה לזנק ביותר מ־10%.

משרדי האוצר והפנים חייבים להגיש עד 1 ביולי את רשימת הרשויות החריגות לאישורן של ועדת הפנים בראשות ח"כ דוד אמסלם ושל ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני. נוסף על כך, ועדת הפנים בראשות ח"כ אמסלם מקיימת דיונים בסוגיית קביעת שיטת חישוב אחידה של תעריפי הארנונה בכל הרשויות המקומיות, ולאחרונה רשויות רבות החלו לגבות ארנונה גם בגין רכוש משותף כגון חדרי מדרגות, לובי, חניות ומחסנים - שמגדילים את שטח הדירה החייבת בתשלום ארנונה.

העלייה בתעריפי הארנונה נקבעת בשנים האחרונות לפי נוסחה חדשה יחסית: 50% מעליית האינפלציה בשנה החולפת ו־50% ממדד השכר במגזר הציבורי. עקב האינפלציה השלילית, העלייה בתעריפי הארנונה בשנים האחרונות היתה מתונה מאוד: 1.77% בלבד ב־2017, 1.27% בלבד ב־2016 ו־%0.75 בלבד ב־2015. רק ב־2014 תעריפי הארנונה התייקרו בשיעור חד של 3.36%. כעת, עם המעבר לנוסחת החישוב החדשה, צפויה החל משנת 2018 עלייה חדה בתעריפים, שנובעת מהעלייה החדה בשכר במגזר הציבורי.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל משק בית מוציא על תשלומי ארנונה בין 355 ל־717 שקלים בחודש. בחישוב שנתי, מדובר בהוצאה של בין 4,260 ל־8,604 שקלים. שיעור תשלומי הארנונה למ"ר נעים בין 1.8% ל־4.5% מערך הנכס. תעריפי הארנונה בראשון לציון ובירושלים גבוהים מאלו שבתל אביב ובחיפה.

נשיא איגוד לשכות המסחר, ח"כ לשעבר אוריאל לין, התייחס להתייקרות הצפויה: "שורש הרע - נוסחת ההצמדה האוטומטית הפועלת מדי שנה: חצי עליית מדד יוקר המחיה וחצי מדד השכר במגזר הציבורי. שכר המגזר הציבורי כולל גם את חריגות השכר במגזר הציבורי. רמת השכר במגזר הציבורי זינקה ב־2016, והיא מזנקת אף השנה. כתוצאה מכך, עם ישראל משלם ארנונה גבוהה יותר מדי שנה, ללא קשר לרמת השירותים המוניציפליים. בעוד עוול זה מתרחש מול עינינו, כנסת ישראל מחרישה ונמנעת מלהגן על הציבור.מתברברים ומרשים לעוול להימשך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר