"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח: כשלים בהתנהלות הפרקליטות והמכון לרפואה משפטית

בנוסף, דווח כי הפרקליטות אף לא הקפידה על קבלת תיק העבודה של המכון שמהווה חומר חקירה • השרה שקד: "נבטיח שמירה על זכויות הנאשמים ושיפור השקיפות בניהול ההליכים הפליליים בישראל"

,עודכן
בפרקליטות קיבלו בברכה את התיקונים שהכניס הנציב רוזן // צילום ארכיון: אורן בן חקון

נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מפרסמת הבוקר דו"ח חריף בנושא ההתנהלות בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית באבו כביר.

מהדו"ח, שעורר מחלוקות ומאבק משפטי ממושך בעת הכנתו, עולים ליקויים בתקשורת בין הפרקליטות לרופאי המכון, שבגללם לא הגיע מידע מהותי לסניגורים - וזאת בניגוד להוראות הדין. הנציב דוד רוזן מציין כי הפרקליטות הערימה קשיים על סניגוריה, ובאחד המקרים הדבר אף הגיע להפרת צו שיפוטי.

וזו לא הביקורת היחידה. על פי הדו"ח, הפרקליטות אף לא הקפידה על קבלת תיק העבודה של המכון שמהווה חומר חקירה. הנציב מסביר כי משמעות הדבר היא פגם מהותי העלול להשפיע על כתב האישום.

הנציבות הפנתה ביקורת גם כלפי המכון, וממנה עולה כי הרופאים שם שינו חוות דעת, ללא בסיס והנמקה, והקשו על העברת חומרי החקירה לגורמים הרלוונטיים.

הדו"ח הוגש בתום מאבק משפטי ארוך, שבו ניסה ועד הפרקליטים למנוע את פרסומו. בדצמבר 2016 הורה בג"ץ לנציב רוזן לקיים שימועים לפרקליטים המעורבים בתיקים שנבדקו. התוצאה היא דו"ח מרוכך יותר מזה שניסחה הנציבה הקודמת, השופטת בדימוס הילה גרסטל.

בפרקליטות קיבלו בברכה את התיקונים שהכניס הנציב רוזן. בתגובתם לדו"ח אמרו כי "הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית, שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת, ובכך דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נגד הפרקליטות".

בפרקליטות ובמשרד הבריאות מסרו כי קודם לפרסום הדו"ח התקיימה עבודת מטה משותפת בנושא ממשקי העבודה בין הארגונים והתקבלו המלצות דומות לאלה המתפרסמות הבוקר. על פי הודעות הגופים, אלה ייושמו בקרוב.

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי היא תפעל ליישם את מסקנות הדו"ח. "בכך נבטיח שמירה על זכויות הנאשמים ושיפור השקיפות בניהול ההליכים הפליליים בישראל", אמרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר