"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עיטור העוז של חלל יום הכיפורים יושב למשפחתו

בעקבות הפרסום ב"ישראל היום": תושב חיפה, שמצא את העיטור בשוק הפשפשים, איתר בת משפחה של החלל • "מבחינתי המעגל נסגר"

,עודכן
ד"ר שפיגל והעיטור // צילום: הרצי שפירא // ד"ר שפיגל והעיטור // צילום: הרצי שפירא

עיטור העוז הושב לידיים הנכונות: אתמול הבאנו ב"ישראל היום" את סיפורו של ד"ר רון שפיגל, תושב חיפה, שגילה לתדהמתו בשוק הפשפשים בעיר כרית הנצחה צה"לית שהוענקה ללוחם סיירת גולני לאחר שנהרג במלחמת יום הכיפורים. בעקבות הפרסום, הצליח ד"ר שפיגל להגיע לקרובי משפחה של החייל, שאותם ניסה לאתר, והשלים את המשימה שקיבל על עצמו.

הכרית שאותה מצא כללה בין השאר את עיטור העוז, העיטור השני בחשיבותו בצה"ל. על הכרית נרשם שמו של סמל יעקב גונין ז"ל, שנפל בשנת 1973. במארז היו גם תג של יחידת גולני וכנפי צניחה, לצד פריטים אישיים. "מקומם של עיטורים אלו במקום של כבוד ולא בדוכן בשוק הפשפשים", אמר שלשום.

סמל יעקב גונין ז"ל

בעקבות הכתבה נוצר אתמול קשר בינו לבין שרית דרומי, אחותו החורגת של סמל גונין ז"ל. במהלך השבוע הבא צפויים השניים להיפגש, ואז ימסור ד"ר שפיגל את כרית ההנצחה לידי המשפחה.

מתברר כי לא בכדי התקשה ד"ר שפיגל לאתר את משפחתו של גונין ז"ל. הוריו התגרשו כשהיה ילד קטן, אביו, שסבל משיברון לב בעקבות מות בנו, נפטר ממחלה לפני 25 שנה, ואמו הקשישה חולה מאוד ושוהה במוסד רפואי. גם אחותו הביולוגית נאווה ז"ל נפטרה לפני כחודשיים ממחלה. בני המשפחה היחידים שנותרו לו הם אחיינו גיא, בנה של נאווה ז"ל, ואחותו החורגת שרית דרומי.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

שרית, שאביה נישא לאמו של גונין ז"ל לאחר גירושיה, סיפרה אתמול שהמשפחה כלל לא היתה מודעת לקיומה של כרית ההנצחה, שמצאה את דרכה לשוק הפשפשים. "חשוב לנו שהציבור יידע שאנחנו מנציחים את יענקל'ה ז"ל בכל דרך, ואנחנו יכולים רק לשער כיצד הגיעה כרית ההנצחה לשוק הפשפשים", סיפרה, "הוריו של יענקל'ה התגרשו כשהיה ילד קטן. אמו התחתנה עם אבי וגדלנו יחד כמו אחים לכל דבר. הוא היה ילד מקסים, יפה תואר ויפה נפש. הוא היה חכם ואינטליגנט באופן מדהים. הוא אפילו היה בקורס טייס 10 חודשים. הערצנו אותו כולנו. כל מי שהכיר אותו התאהב בו".

לדברי דרומי, "מתברר כי לאחר שיענקל'ה ז"ל נפל בקרב קיבלו הוריו שתי כריות הנצחה זהות עם דרגותיו ועיטור העוז שקיבל. הכרית שקיבלה אמו נמצאת בידינו והמשפחה שומרת עליה מכל משמר. לא היה לנו מושג שהיתה כרית נוספת ומה עשה אביו עם הרכוש שהיה לו טרם מותו. כיום אנו מבינים שהכרית שנמצאה בשוק הפשפשים היתה הכרית של אביו, שהגיעה למקום הזה בדרך לא ברורה".

דרומי הנרגשת הוסיפה וסיפרה כיצד נודע לה על הכתבה ב"ישראל היום": "גליה רונן, שהיא חברת ילדות של יענקל'ה ושלי ושל המשפחה, התקשרה אלי בבוקר ואמרה לי, 'את יושבת? יש לי מה לספר לך'. הייתי בהלם". דרומי הנרגשת ביקשה להודות מקרב לב לד"ר רון שפיגל: "כל הכבוד לו ול'ישראל היום' שבזכות הפרסום נשיב את כרית ההנצחה הביתה".

ד"ר רון שפיגל סיכם: "מבחינתי המעגל נסגר. המשימה תושלם כאשר אפגוש את המשפחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר