"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השופט עיכב פסק דין במשך 2.5 שנים - קידומו מוטל בספק

שרת המשפטים נדרשה להתערב בעניין • בתגובה לתלונה טען השופט כי "כתיבת פסק הדין התעכבה נוכח עומס העבודה הכבד"

,עודכן
"לתת את הדעת לתופעה המתגלית של שופטים המעכבים מתן פסקי דין" // צילום ארכיון: יהושע יוסף

נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר ריבלין, יוצא בצעד חריג ומבקש משרת המשפטים איילת שקד, מנשיאת העליון מרים נאור ומהוועדה למינוי שופטים להביא בחשבון כי שופט עיכב במשך 2.5 שנים פסק דין בכל החלטה עתידית על קידומו.

הנציב שלח העתק מהחלטתו בנושא, המתבססת על שתי תלונות כנגד השופט שמצא כמוצדקות, ובהן קבל אחד הצדדים במשפט על התארכות פסק הדין פעמיים במשך שנים רבות בעניין תובענה ייצוגית.

אחת התלונות מפרטת כי באוקטובר 2009 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בערכאה ראשונה שאישורה התעכב זמן רב. אלא שאותו שופט התקדם לערכאת הערעור, שם דן באותו תיק. בספטמבר 2014 התקיים דיון בערעור על התיק בבקשה לדחות את התובענה הייצוגית, וגם שם לקח לשופט מספר שנים להגיע לפסק דין.

משלא ניתן פסק דין בערעור, הוגשה על ידי המתלונן בקשה למתן פסק דין. השופט נתן החלטה ובה נכתב כי "פסק הדין יינתן בהקדם האפשרי", אלא שפסק הדין ניתן כשנתיים וחצי לאחר מכן, באפריל השנה, וזאת רק לאחר הגשת התלונה לנציבות.

בתגובה לתלונה טען השופט כי "כתיבת פסק הדין התעכבה נוכח עומס העבודה הכבד, אשר אינו מאפשר מתן מענה מהיר לכל תיק ותיק ובמיוחד שעה שמדובר בתיקים המעוררים סוגיות עקרוניות או בחינה של חומר בהיקף ניכר".

וכך כתב הנציב: "ראוי לדעתי לתת את הדעת לתופעה המתגלית של שופטים המעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי ונמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין. היה מקום לצפות כי לאחר מתן החלטתו יעשה השופט כל מאמץ ליתן אכן את פסק הדין בהקדם האפשרי, כדי שלא לגרום לזילות בית הדין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר