"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פריצת דרך: שחלות שהודפסו בתלת־מימד הושתלו בעכברות - והן הצליחו להמליט

הצלחת התהליך עשויה לסלול דרך לייצור איברים נוספים שיחליפו איברים פנימיים פגומים באמצעות מדפסת תלת־מימד • "ההישג הזה הוא הגביע הקדוש של הנדסה ביולוגית ורפואה משחזרת"

,עודכן
אחת המדעניות ומודל של הרקמה // צילום: מתוך יו־טיוב

האם אנו הולכים ומתקרבים לעידן שבו נוכל להדפיס איברים ולהשתיל אותם בהצלחה בבני אדם? על פי מחקר חדש - התשובה היא כן. צוות מדעניות מאוניברסיטת נורת'ווסטרן השתילו בעכברות עקרות שחלות שהודפסו במדפסת תלת־מימד - והעכברות המליטו גורים בריאים.

הצלחת התהליך עשויה לסלול דרך לייצור איברים נוספים שיחליפו איברים פנימיים פגומים באמצעות מדפסת תלת־מימד.

במאמר, שפורסם במגזין "Nature Communications", אומרות החוקרות כי השחלות המלאכותיות פותחו כדי לסייע לנשים צעירות שהפכו לעקרות בגלל טיפולי קרינה נגד מחלת הסרטן. החוקרים השתמשו בג'ל על בסיס קולאגן בתור "דיו" במדפסת התלת־מימד, ובנו את הרקמה במרקם הדומה למבנה של שחלות. לאחר שנבנתה מערכת בדיקה זעירה, הושתלו השחלות בתשע מהעכברות ושתיים מהן שימשו קבוצת ביקורת.

שלוש מהעכברות עם השחלות הביולוגיות התותבות שיקמו את מערכת הרבייה שלהן, חזרו לייצר הורמונים וחוו ביוץ - שבעקבותיו נכנסו להריון רגיל והמליטו גורים. לאחר מכן היניקו העכברות את הגורים. בשלב הבא בדקו החוקרות את הגורות שנולדו על מנת לבדוק את מצב בריאותן לטווח קצר ולאורך הדורות, וגילו שהן מצליחות ללדת ללא קושי.

החוקרות מאשרות שיש עוד יתרונות בתיקון של שחלות מלבד יכולת הרבייה. כך למשל, נשים צעירות בעלות שחלות פגומות עלולות להגיע לבלות מוקדמת או שאינן יכולות להגיע להתבגרות מינית. על פי מגזין "Wired", בשלב הבא החוקרות מתכננות להשתיל שחלות מודפסות בחזירות זעירות, בתקווה להגיע לבדיקות קליניות בבני אדם בתוך חמש שנים.

"הניסוי הוכיח שהשחלות הביולוגיות התותבות יכולות לפעול לאורך זמן", אמרה המדענית תרזה וודרף, מנהלת מכון המחקר לבריאות האישה במרכז ע"ש פיינברג באוניברסיטת נורת'ווסטרן. "השימוש בהנדסה ביולוגית, במקום השתלה מגופה, כדי ליצור מבנה של איבר שמתפקד במקום זה הפגוע, הוא הגביע הקדוש של הנדסה ביולוגית ורפואה משחזרת".

לדברי פרופ' רמיל שאה, מומחית למדעי החומרים ולהנדסה, ההבדל המהותי בניסוי זה לעומת ניסויים קודמים הוא השימוש בחומר ביולוגי שנוצר מקולגן ובטוח לשימוש בבני אדם. "המדענים ידעו שכל תבנית שהם יוצרים צריכה להיות עשויה מחומר אורגני שיהיה חזק דיו כדי לעמוד בהליך של ניתוח, ונקבוביות בריקמה, כדי להתחבר דרכן עם שאר האיברים של העכברה. במחקר מצאנו את הטמפרטורה שבה הג'ל יכול לעמוד בפני עצמו, לא לקרוס, ואפשר לבנות ממנו כמה שכבות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר