כשנה לאחר שנחשף כי סוכנות הידיעות אי.פי איפשרה לכאורה למשטר הנאצי להשתמש בשירותיה כזרוע תעמולה, הודיעה אתמול הסוכנות כי היא מקבלת באופן חלקי את ההאשמות כלפיה.
הסוכנות מסרה כי היא ערכה בדק בית מעמיק, שהעלה מצד אחד כי היא "פעלה באופן הכי גלוי והכי עצמאי שאפשר היה לפעול", אך מנגד הודתה כי הגיעה להבנות עם המשטר הנאצי, שלמעשה נטלו ממנה יכולת מעשית להיות כלי תקשורת נטול פניות. כך לדוגמה, הודתה הסוכנות כי בשנת 1935 היא פיטרה שישה יהודים משירות הצילום שהפעילה בגרמניה, בעקבות האיסור שהטילו הנאצים על העסקת יהודים. "אי.פי קיבלה החלטה קשה למלא אחר ההוראה, משום שראתה ערך עליון בהמשך פעולתה בגרמניה על מנת להביא חדשות וצילומים במהלך תקופה קריטית זו", נאמר בדו"ח שפירסמה הסוכנות אתמול. לטענת הסוכנות, היא סייעה לכל ששת היהודים שפוטרו להגר מגרמניה, והם שרדו.
כזכור, הטענות נגד סוכנות הידיעות עלו במארס 2016, בעקבות ממצאיה של ההיסטוריונית הארייט שארנברג. היא טענה כי הסוכנות, בניגוד לסוכנויות מערביות אחרות שהחרימו את גרמניה הנאצית, הסכימה לקבל את ההגבלות של גרמניה ושל הצנזורה הנאצית, ובכך הפכה לכאורה לזרוע תעמולה. היא ציינה כי השירות שהפעילה הסוכנות בגרמניה היה בפועל בפיקוח של גורמי התעמולה הנאציים. עוד נטען כי הסוכנות איפשרה לנאצים גישה חופשית לארכיון התמונות שלה כדי להפיץ מסרים אנטישמיים בוטים, כולל במסגרת פרסום של האס.אס, שבו תואר היהודי כ"תת־אדם". שארנברג אף טענה כי בשנת 1941 מנע המשטר הנאצי פרסום תמונות של טבח יהודים בעיר לבוב שבאוקראינה לאחר הפלישה הנאצית. לדברי שארנברג, התנהלותה הפסיבית של אי.פי בהקשר זה ובמקרים דומים סייעה לנאצים להסתיר את מאמציהם בהשמדת היהודים ואת אופי התנהלותם באופן כללי במלחמה.
אתמול הודתה הסוכנות כי תצלומים שהעבירו צלמיה, שצורפו לכוחות גרמניים בחזית, הועברו ישירות לאמצעי התקשורת הגרמניים ללא יכולת השפעה של הסוכנות. אתמול הגנה אי.פי על התנהלותה: "אי.פי היתה צריכה להתנהג באופן שונה בחלק מהמקרים. למשל, להביע מחאה כאשר הנאצים ניצלו לרעה תמונות למטרות תעמולה... אך הטענה שאי.פי ניסתה לעזור לנאצים במטרותיהם האיומות, אינה נכונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו