חודש המודעות לטרשת נפוצה: שאלות ותשובות

קודם כל – מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה נוירולוגית אוטואימונית (כאשר הגוף תוקף את עצמו) בה נפגע תפקודם התקין של תאי העצב במערכת העצבים המרכזית, ביניהם רקמת המוח, רקמת חוט השדרה ועצבי העיניים. זוהי בעצם פגיעה במיאלין, החומר הלבן אשר עוטף את סיבי  העצבים (קצת כמו מעטפת הסיליקון של חוטי חשמל). טרשת נפוצה באה לידי ביטוי בשתי צורות: מחלה "התקפית", השכיחה אצל כ-80% מהחולים במחלה, נובעת מפגיעה באותה מעטפת העצב וגוררת התקפים של המחלה.

לאחר פרק זמן של כשבועיים עד ארבעה שבועות וטיפול יוכל החולה לחזור בדרך כלל למצבו ההתחלתי עד להתקף הבא. לאחוז נמוך יותר מהחולים בטרשת נפוצה יש גרסה "מתקדמת" של המחלה – כאשר נפגע גם העצב עצמו ולא רק המעטפת שלו. במצב זה ההפרעה הולכת ומחמירה לאורך זמן. כ-50% מהחולים הסובלים מטרשת נפוצה "התקפית" יעברו לגרסה "המתקדמת" של המחלה כעבור 10 שנים.

האם היא באמת נפוצה? 

דווקא לא כל כך! הסיבה למחלה עוד לא ידועה, והחוקרים מייחסים לה מרכיבים גנטיים אך גם סביבתיים: היום אנו יודעים שמחסור בוויטמין D משפיע על המחלה. בארצות צפוניות דוגמת סקנדינביה השכיחות היא של למעלה מ-30 למאה אלף תושבים; לעומת זאת, במדינות דרומיות כמו אפריקה השכיחות היא של פחות מ-5 למאה אלף תושבים.

בישראל יש שכיחות ממוצעת (5-10 למאה אלף תושבים) וכיום ישנם כ-5,000 חולים בטרשת נפוצה בישראל. אף כי המחלה אינה נפוצה – היא מוכרת למדי שכן היא פוגעת בעיקר באנשים צעירים.

אז למה קוראים לה "טרשת נפוצה"?

שמה של המחלה באנגלית הוא Multiple Sclerosis, שבתרגום חופשי משמעותו "טרשת מרובה". טרשת היא צלקת/דלקת ברקמה במוח הגורמת לתופעות נוירולוגיות שונות תלוי במיקום הפגיעה, כמו למשל:  שיתוק של הגפיים, אי יציבות, הפרעות בראיה , סחרחורות, נימול  – ולכן שם המחלה מתייחס לשכיחות הפגיעות במערכת העצבים המרכזית , ולא לשכיחות המחלה בקרב האוכלוסייה.

אצל מי המחלה נפוצה?

טרשת נפוצה היא כאמור מחלה של צעירים, ומופיעה בדרך כלל בגילאי  העשרים, שלושים, אף כי היום אנו עדים לעוד ועוד מקרים של טרשת נפוצה אצל ילדים ומתבגרים. המחלה נפוצה יותר אצל נשים ביחס של 2:1 – הסיבה לכך לא ברורה, אך כנראה שהדבר תלוי בשינויים הורמונליים, שכן ממצאים מראים שהסיכוי אצל נשים בהיריון להתקף הוא נמוך, אבל בשליש הראשון שלאחר הלידה הסיכוי להתקף גבוה יותר.

מהם התסמינים הנפוצים?

ההתקפים של המחלה או התקדמותה באים לידי ביטוי אצל כל חולה בצורה שונה מאוד, בהתאם לסוג העצב או מעטפת העצב שנפגע. עם זאת, התסמינים הנפוצים הם תחושה של נימול או חולשה בגפיים, אי יציבות, סחרחורת, הפרעות בהליכה או בראייה, אי שליטה על הסוגרים, ועוד. 

מהם הטיפולים הנפוצים?

בעבר היו למחלה מעט מאוד תרופות, אך כיום יש מגוון רחב הכולל מעל עשר תרופות מסוגים שונים, כגון אינטרפרונים ונוגדנים מונוקלונליים, אשר נלקחות חלקן בכדורים, חלקן בהזרקות תת עוריות וחלקן בעירויים. אף כי כיום אין ריפוי למחלה, תפקידן של התרופות השונות הוא לעכב הישנות של התקפים, כאשר מרביתן מצליחות לעשות זאת ביעילות יחסית. רב התרופות בעצם מדכאות את מערכת החיסון בשלבים שונים  של פעילותה,  על מנת לבלום את התקיפה שלה על מערכת העצבים המרכזית.

הכותבת היא פרופסור רונית גלעד, מנהלת המחלקה הנוירולוגית בבית חולים קפלן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו