"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

68% מהסטודנטים בעלי המוגבלויות: "המרצים מגלים כלפינו בורות"

אינטליגנציה יש - אבל מה עם אינטליגנציה רגשית? • סקר מקיף מצא: כמחצית מהסטודנטים בעלי המוגבלויות טוענים שהמרצים לא מתחשבים בהם • המל"ג: "האחריות מוטלת על המוסדות"

,עודכן
אילוסטרציה // צילום: GettyImages // אילוסטרציה // צילום: GettyImages

התמודדות קשה - ולא רק עם הלימודים האקדמיים: סטודנטים מתמודדים עם לא מעט קשיים במהלך התואר, אלא שסטודנטים עם מוגבלויות נאלצים פעמים רבות להתמודד גם עם סטיגמות, דווקא מצד מי שנחשבים נאורים. 68% מהסטודנטים שלהם מוגבלות כלשהי דיווחו כי הם מרגישים שקיימים בורות וחוסר ידע של המרצים בנוגע אליהם.

55% מהסטודנטים ציינו גם כי המרצים אינם עושים מאמץ להנגיש עבורם את חומרי הלימוד. כך עולה מסקר ראשון מסוגו שערכו בית איזי שפירא, ג'וינט ישראל־מסד נכויות והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל המפעילים את גרעיני הסטודנטים - סמ"ן.

על הסקר השיבו 202 סטודנטים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות, בריאותיות, חושיות ומוגבלויות למידה, מבין כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות. עוד עולה מהסקר המקיף כי סטודנטים עם מוגבלויות חשים גם דחייה חברתית במוסדות להשכלה גבוהה. 37% מהם העידו כי סטודנטים ללא מוגבלות נרתעים מיצירת קשרים חברתיים איתם ועם דומיהם. קרוב לשליש (28.2%) דיווחו כי אירועים חברתיים בקמפוסים כלל אינם נגישים עבורם.

"חשבו לפרוש מהלימודים"

מהממצאים עולה גם תמונה מדאיגה, שלפיה 56% מהסטודנטים טוענים כי הם אינם זוכים לקבל את ההתאמות הלימודיות שלהן הם זקוקים במהלך הלימודים האקדמיים. 33% אף דיווחו כי שקלו לעזוב את הלימודים בשל היעדר ההתאמות שלהן הם זקוקים.

כמו כן, 32% מהסטודנטים טענו שהאולמות וכיתות הלימוד בקמפוסים אינם נגישים עבורם, 26% ציינו שהספרייה אינה נגישה ו־22% ציינו כי חדרי המרצים אינם נגישים.

ג'ין יודס, מנכ"לית בית איזי שפירא, אמרה כי "הסקר מדגיש את העובדה שנגישות לא מתבטאת רק בהיבטים פיזיים, דוגמת גישה נוחה לבניין, אלא נוגעת גם להיבטים אנושיים ולשילוב מלא של סטודנטים עם מוגבלות בחיי החברה בקמפוס - זו אחריותם של ראשי המוסדות האקדמיים כלפי הסטודנטים והמחויבות שלנו כחברה. הנגשה איננה 'פס ייצור', ועל סגל ההוראה להכיר טוב יותר את המוגבלויות השונות ואופני ההנגשה המקובלים".

"על המוסדות להיערך"

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה כי "בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ולתקנות שהותקנו על פיו, האחריות על הנגשת המוסדות מוטלת בראש ובראשונה על המוסדות האקדמיים עצמם. לצד זאת, יש לציין כי בהתאם לחוק, מועד כניסתן לתוקף של התקנות למוסדות המתוקצבים נדחה לנובמבר 2018 כדי לאפשר להם להיערך כנדרש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר