שיעור בצדק לשי ניצן

שום מכבסת מילים אינה יכולה לסייע עכשיו לפרקליט המדינה שי ניצן בפרשת עסקת הטיעון המבישה שרקח עם נשיא המחוזי בנצרת לשעבר, יצחק כהן: הוא ספג אתמול סטירת לחי מצלצלת.

מי שהעניקה לו אותה היתה נשיאת בית המשפט בראשון לציון, עינת רון, הנחשבת שופטת שאינה מחמירה במיוחד. היא ביטלה את החלק המהותי בעסקת הטיעון, קבעה כי היא מרשיעה את כהן בהטרדה מינית, והסבירה לניצן בדרכה כי יש גבול להנחות שהוא מחלק לאנשים שאמורים לתת דוגמה לאחרים.

החלטת הנשיאה לא הפתיע ודאי בכירים במשטרה ובפרקליטות - מסיבה פשוטה: לא מדובר במעידה ראשונה של ניצן ובטעות בשיקול דעת. אנחנו כבר מזמן לא שם. מדובר במדיניות הזויה שלו, בסלחנות מפליגה לעברייני הצווארון הלבן, בכניעה ללחצים של פרקליטי צמרת שדלתות הפרקליטות נפתחות בפניהם בקלות.

ההחלטה של כבודה לא הפתיעה גם אותי, כי בשנתיים האחרונות הגיעו אלי ואל עמיתיי עוזי שבת ומיכל שבת תלונות מאנשים הנחשבים מקורבים לניצן, ממתלוננים ומקורבנות פשע שניצן הפקיר, ממשפטנים מנוסים שלא הבינו ואינם מבינים עד לרגע זה מדוע הוא מתעקש להוריד את רף הענישה בתיקי מיוחסים, במקום להעלות אותו. מדוע במקום לבנות הוא הורס ופוגע בהרתעה.

עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר כהן מקבלת משנה חומרה לנוכח העובדות הבאות: המשטרה הצליחה לאמת חשד שכבוד הנשיא לשעבר ביצע מעשה מגונה בפרקליטה שנכנסה ללשכתו; חשפה חשדות נוספים שהוכנסו למגירה בגין התיישנות; הגישה לניצן תיק אפוי המוביל על פניו להרשעה.

ולמרות זאת בחר ניצן לבשל את עיסקת הטיעון ולהעניק במסגרתה לנשיא לשעבר הטבות מפליגות: להפוך את המעשה המגונה להטרדה מינית, להבטיח לנאשם שהתביעה לא תדרוש לגזור עליו מאסר בפועל, להתחייב לא לדרוש מאסר שיומר בעבודות שירות; אפילו לא מאסר על תנאי.

מתנה ועוד מתנה ועוד אחת - והדובדבן: כבודו יודה בעובדות ולא יורשע...

מה בכל זאת סוכם שייגזר עליו? פיצוי לקורבן בסכום של 2,500 שקלים ו־200 שעות עבודה לתועלת הציבור. בדיחה שבצדק לא הצחיקה את כבודה: זו החליטה, כאמור, כן להרשיע את הנשיא לשעבר בהטרדה המינית - לא לפני שהסבירה לפרקליט המדינה כמה דברים שהיה עליו להבין לבד.

לשון אחרת: היא העניקה לו שיעור באזרחות בתקווה שלא יצטרף לערעור של כהן, אם וכאשר זה יחליט להגישו. זה כבר יהיה מבחינת הפרקליטות שיא האבסורד.