בנעליים של מריל סטריפ

ב־20 במאי תעלה בתיאטרון חיפה הצגה חדשה ששמה "מהוללת", שמספרת את סיפור חייה של פלורנס פוסטר ג'נקינס, אשת חברה עשירה בניו יורק של שנות ה־40, שנודעה בכינויה "הזמרת הגרועה בעולם". ג'נקינס התעקשה לקיים קונצרטים ולשיר אופרה אף על פי שהיתה זייפנית.

רק באחרונה זכה הסיפור שלה לסרט בכיכובה של מריל סטריפ, שאף היתה מועמדת לאוסקר על תפקידה. בהפקה הישראלית תגלם את ג'נקינס לאורה ריבלין, ולצידה ישחקו עידן אלתרמן ויעל לבנטל. הבמאית היא נועה רבן.

"הלכתי לראות את הסרט קצת אחרי שהתחלתי להופיע עם המופע המוסיקלי שלי", מספרת ריבלין. "אני לא בן אדם עם הרבה ביטחון עצמי וכשיצאנו מהסרט אמרתי לגדליה (בסר, בן זוגה - מ"כ) 'אולי גם אלה שבאים להופעה שלי חושבים שאני נוראית והם לא אומרים לי'. ואז משה נאור, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, התקשר והציע לי את התפקיד הזה. מאוד שמחתי".

אומרים שלזייף בכוונה זה אפילו יותר קשה מלשיר נכון.

"זה מאוד קשה. גם אם אין לך שמיעה אבסולוטית, את שואפת כל הזמן להגיע לטון הנכון. זה לא היה פשוט בשבילי. קודם כל זו אופרה, ובנוסף אנחנו עובדים על זיופים ונזהרים לא להגזים מדי. צריך להתחיל חצי טון גבוה והבעיה היא לא לתקן את עצמך".

עידן אלתרמן מגלם את קוזמה, הפסנתרן שליווה את ג'נקינס בהופעותיה, והוא גם המספר במחזה. "הוא גיבור לא פחות מפלורנס", אומר אלתרמן. "זו אמנם דמות קומית, אבל יש בו משהו לא פתור שבעקבות המפגש עם פלורנס יוצא החוצה. הוא נבוך במיניות שלו, בהיותו אוהב גברים, עד שיום אחד היא משנה את חייו. אני לא עושה יותר מדי תיאטרון, בטח לא בכמויות של לאורה ויעל, אבל כשמשה נאור התקשר אלי הוא אמר לי שזו הצגה קטנה, שלושה שחקנים, וזה קנה אותי. נורא כיף לעשות משהו קטן, משחק נטו. זה תענוג".

יעל לבנטל מגלמת שלוש דמויות בהצגה: מריה המשרתת, דורותי החברה התומכת שלה והאישה שצועקת לה שתפסיק לשיר. "אני במקום יו גרנט בסרט", היא אומרת בחיוך.

אגב, גם ריבלין וגם אלתרמן הם שחקנים שגם שרים לפרנסתם, ולכן נושא ההצגה קרוב לליבם. לריבלין יש מופע מוסיקלי ששמו "אישה נוסעת" והיא הוציאה גם אלבום. לאלתרמן יש מופע מוסיקלי לילדים ששמו "ענן על מקל", מופע מחווה לדיוויד בואי ומופע חדש ששמו "אלט שיפט", שבו שירים שהוא תירגם מאנגלית לעברית בתרגומים מצחיקים.

"לי אין מופע מוסיקה, אבל יש לי מופע סטנד־אפ", צוחקת לבנטל. לכל אחד מאיתנו יש יום בשבוע שמתחשבים בו. אנחנו גם באים להופעות אחד של השני וזה נורא מיוחד, וחוץ מזה שלושתנו היינו דמויות בסיטקומים אלמותיים: לאורה ב'קרובים קרובים', ועידן ואני ב'החיים זה לא הכל'".

יש אמירה במחזה הזה?

אלתרמן: "כן, על אמנות. מה זו אמנות, בעצם? האם פלורנס היא פחות אמנית? מבחינתה היא אמיתית לגמרי, זו האמת שלה". לבנטל: "נשאלת השאלה מי צודק פה? האישה שקמה מהקהל ואומרת לה 'את לא יודעת לשיר' או האישה שהולכת עם החלום שלה למרות שאין לה כישורים? באמנות זה יכול לבוא ביחד. עובדה, הקהל בא".