שכול בקומיקס

מה בין קומיקס ואנימציה לשכול?נראה שכלום, ובכל זאת במגזין האינטרנט של בית אבי חי בירושלים בחרו בפרויקט הנצחה ייחודי, שבמסגרתו אנימטורים התבקשו לייצר סרטי אנימציה שמספרים את סיפוריהם של חללי צה"ל והרוגי טרור.

הפרויקט, שאוצרת אוסי ואלד, מורכב מחמישה סרטים: על קרן טנדלר (שנהרגה במלחמת לבנון השנייה), ריצ'רד לייקין (שנהרג בפיגוע בירושלים ב־2016), דימה לויטס (שנהרג בצוק איתן), לירן סעדיה (שנהרג במלחמת לבנון השנייה) ואמיר זוהר (שנהרג בשירות מילואים בשנת 2000).

את הסרטון על לירן סעדיה, לוחם בסיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה ב־2006, יצרו הקומיקסאי אורי פינק ועודד נאמן. מיכל, אמו של לירן, מספרת כי קומיקס היה אחד הדברים האהובים על בנה. הסרטון מבוסס על מקרה אמיתי שקרה כשלירן היה ילד. "כשאבא שלו הביא לו צב הביתה, לירן התעצבן ודרש ממנו להחזיר את הצב למקום שממנו נלקח. הוא היה בטוח שהצב היה עם אמא שלו ולא רצה להפריד ביניהם", מספרת מיכל.

לדבריה, החיבור של שכול ואנימציה לא נראה לה מוזר. "לירן כל הזמן צייר קומיקס ואנימציה, זה היה בנפשו. כשפנו אלינו הלכנו על הסיפור של הצב, סיפור שקרה. ממש התרגשתי כשראיתי את התוצאה".

גם אורי פינק חושב שהחיבור בין אנימציה לשכול הוא טבעי. "קומיקס זה אמצעי לספר סיפור, כמו קולנוע. זה פשוט מדיום שיכול להתעסק בכל נושא".

פינק הכיר את לירן כילד שהיה מגיע לפסטיבל הקומיקס ומראה לו עבודות שלו. "אחרי שהוא נפל, ההיכרות עם המשפחה התהדקה. עשינו גם תחרות על שמו שנקראת 'קומיקסאי נולד'".