"זיכרון בסלון": מהישרדות לתיקון

בשנת 2011 התכנסו כמה עשרות חברים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסלון של עדי אלטשולר, פעילה חברתית שביקשה להפוך את היום הזה מזיכרון של הישרדות לזיכרון של תיקון. "זיכרון בסלון" הפך עם השנים למוסד של ממש כשבשנה שעברה התכנסו כחצי מיליון אנשים באלפי סלונים ברחבי הארץ. השנה צפויים להתכנס מאות אלפים ב-13 אלף התכנסויות.

ערבי "זיכרון בסלון" מתחלקים לשלושה חלקים: הערב נפתח בעדות, לעתים של ניצול שואה או בן הדור השני ולעתים עדות כתובה או מצולמת. הערב ממשיך לחלק אומנותי-שיתופי בו האורחים מוזמנים לנגן, לשיר, לשתף בסיפור אישי, או כל פעילות אחרת שתאפשר ביטוי אישי יצירתי. החלק השלישי הוא שיח פתוח בין יושבי הסלון על חשיבות זיכרון השואה בהווה ובחברה.

זיכרון בסלון אף חצה יבשות והגיע לקהילות של מטיילים ישראלים בהודו ודרום אמריקה, לקהילות יהודיות בארה"ב ובאירופה ואף לקהילות לא יהודיות בברלין ובמינכן. ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, שלוקח גם הוא חלק בערב "זיכרון בסלון", אמר ל"ישראל היום": "עדיין חיים בינינו כמה מאות שורדי שואה, זה סוג של מילוי צוואה למשפחות שהושמדו שם".

פליקס ברקן, ניצול שואה שנולד ב-1941, והיה רק תינוק כשאביו ואמו נלקחו למחנות הריכוז, שם נספו. "אני יתום מיום שנולדתי", הוא מספר, "למרות זאת השתקמתי, הקמתי משפחה אני סבא לעשרה נכדים. רציתי שכולם ידעו שאפשר לחיות גם מתוך זה שעברת שואה וטראומה בילדות, ללא משפחה - להראות להם שאפשר לחיות".