"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיי הכריזה על הקדמת הבחירות

דרמה בבריטניה: ראשת הממשלה הכריזה על בחירות בזק • "למען היציבות של המדינה יש ללכת לבחירות"

,עודכן
תרזה מאי מכריזה על בחירות בזק בבריטניה // צילום: Gettyimages // תרזה מאי מכריזה על בחירות בזק בבריטניה // צילום: Gettyimages

דרמה בממלכה:ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, הודיעה היום (שלישי) מחוץ למעונה הרשמי ברחוב דאונינג 10 בלונדון, על בחירות בזק שייערכו ב-8 ביוני.

צילום: רויטרס

הבחירות במדינה אמורות היו להתקיים ב-2020, ויתקיימו פחות משנה מאז ההצבעה בעד עזיבת האיחוד האירופי.

זו אחת הפעמים הנדירות שמיי הופיעה מחוץ למשכנה. הפעם האחרונה הייתה כשנכנסה לתפקידה לאחר עזיבתו של דיוויד קמרון את התפקיד.

"בריטניה זקוקה ליציבות ומנהיגות חזקה", אמרה מיי והוסיפה כי "זה בדיוק מה שהממשלה העניקה לעם". עם זאת, ציינה מיי כי האופוזיציה, ובייחוד מפלגת הלייבור, התנגדו לה ואיימו להצביע נגד ההסכם שכבר הושג לעזיבת האיחוד האירופי.

מיי הסבירה את החלטתה לקיים בחירות בזק ואמרה: "המדינה הייתה זקוקה ליציבות. השגתי את המטרה הזאת, וגם את קיום תוצאות משאל העם על הברקזיט. בריטניה עוזבת את האיחוד האירופי ואין מכך דרך חזרה. החלטתי לאחר התלבטויות והיסוסים שהמדינה זקוקה לבחירות האלה, אך אני מאמינה בכל לבי שנחוץ להבטיח את המנהיגות החזקה והיציבה שארצנו צריכה בשביל לעבור את הברקזיט והלאה משם", אמרה מיי.

"אנשים שכלל לא נבחרו נשבעו שילחמו בנו בכל צעד שנעשה", אמרה מיי בסיום הודעתה.

ראשי מפלגת הלייבור, יריבתה של מיי, הודיעו כי יתמכו בהודעתה וכי יקדמו במשותף את הרעיון הבחירות.

דיווד קמרון, ראש הממשלה לשעבר מסר כי הצעד של מיי הוא "אמיץ וצודק".

חברת פרלמנט משנת 1997

תרזה מיי נולדה בשנת 1956 כבת יחידה. בזכות אביה, איש דת של הכנסייה האנגליקנית, הפכה לאישה מאמינה, אך אמה היא שעיצבה את השקפתה הפוליטית ודירבנה אותה להיות מעורבת בחיים הציבוריים. כשהיתה בשנות ה־20 לחייה, שני הוריה מתו בנסיבות טרגיות.

מיי, בוגרת אוקספורד, נבחרה בשנת 1997 לפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. בשנת 2002 הפכה להיות האישה הראשונה העומדת בראש מנגנון המפלגה.

בתפקידה כשרת הפנים בממשלתו של דיווד קמרון, הבהירה מיי כי היא מעוניינת לצמצם באופן ניכר את ההגירה לבריטניה. עם זאת, היא כשלה בניסיונה להביא לכך שמספר המהגרים לממלכה יעמוד על פחות מ־100 אלף בשנה.

לאחר פרישתו של קמרון מתפקידו, זכתה בתפקיד ראשת הממשלה והיא האישה הראשונה באי הבריטי שמכהנת בתפקיד מאז תאצ'ר.

מיי סובלת מסוכרת, ולכן עליה להזריק לעצמה אינסולין כמה פעמים ביום. את היכרותה עם בעלה, בנקאי השקעות בשם פיליפ, היא חבה לבנזיר בהוטו, שהפכה לימים לראשת ממשלת פקיסטן. בהוטו הכירה ביניהם באוקספורד, כשהשלושה השתתפו במסיבת דיסקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר