מחדר הכושר לגיהנום – ובחזרה

סיפורה של אליסון רימן, צעירה אמריקנית מקליבלנד,נחשף לאחרונה באתר UNILAD, אחרי שזו עברה מסע של שנתיים כל הדרך עד שהשיגה בחזרה את הבריאות שלה. בשנת 2015, רימן הייתה מתעמלת מחוננת שהתאמנה כל יום, עד שהצליחה להעלות את מסת השריר ב-6 ק"ג. עד שבחודש אוקטובר באותה שנה התבשרה שהיא לקתה בלוקמיה, סרטן הדם.

הסרטן האלים היכה בה בחוזקה, ורימן מצאה עצמה בעיצומם של טיפולי כימותרפיה. "הייתי במרחק קצר בלבד מהמוות", מספרת כיום הצעירה. במהלך הסבב הראשון של טיפולי הכימותרפיה, הופיעה גרורה במעלה ביטנה, דבר שדרש הסרת 15 ס"מ מהמעי הגס שלה: "כל האיברים שלי התחילו לקרוס, הכאב היה בלתי נסבל", היא מסבירה על התקופה הקשה בחייה.

"כאבי תופת". אליסון רימן בבית החולים // צילום: אינסטגרם

הגרורה, שהובילה לכאבי תופת, הכריחה אותה להגיע למיון, שם נלחמו הרופאים על חייה. חצי שנה נדרשה אליסון רימן להישאר בבית החולים, כשבמהלך אשפוזה אבדה לא פחות מ-18 ק"ג ממשקל גופה. "במהלך הטיפולים במרכז האונקולוגי, היו רגעים שהייתי כה חלשה שלא יכולתי לקום מהמיטה כדי להגיע לשירותים", סיפרה רימן על תקופת האשפוז הארוכה, ועל התקופה בה חזרה הביתה כדי להחלים, כשהיא שוקלת 46 ק"ג בלבד, "כשחזרתי הביתה, דברים פשוטים כמו להסתובב בבית היו פשוט בלתי אפשריים. יצאתי מבית החולים כשולי עור ועצמות".

חמישה חודשים אחרי החלמתה, פרסמה רימן תמונה שלה בה היא נראית בריאה לחלוטין. התמונה ריגשה רבים מהגולשים באינסטגרם, וצברה יותר מ-16 אלף לייקים. "לפני שחליתי, הייתי ממש בכושר", ממשיכה רימן לתאר את תקופת ההחלמה שלה, "בכל תקופת האשפוז, רציתי לחזור ולהתאמן, דבר שהיה רק בגדר תחביב לפני המחלה. התחזקתי, ולמרות כל הקושי, ולמרות שהיו לי כל התירוצים להרים ידיים, המשכתי להילחם כדי לחזור לכושר".

"שכבתי בבית החולים ורק חשבתי כיצד אני חוזרת להתאמן" // צילום: אינסגטרם

רימן תיעדה במשך כל תקופת אשפוזה את תהליך ההחלמה שלה, ודאגה לפרסם אותו ברשתות החברתיות. "לפני שחליתי, לא ידעתי יותר מדי דברים על סרטן, הכרתי חולים אמנם, וידעתי שזה גורם לתחושה קשה ומקריחים מזה, אבל לא יותר מזה. אני רק רציתי לשתף את הסיפור שלי עם העולם, שידעו מה חולי סרטן עוברים".

כעת, רימן חזרה להתאמן בכל הכח, ומסת השריר שלה חזרה לקדמותה ואף התעלתה על זו שהייתה לפני שחלתה. "לאט לאט, חזרתי לאכול, ביליתי הרבה על ההליכון, אבל זו הייתה התקדמות איטית מאוד", היא מספרת. אלפים שאבו מסיפורה, ודאגו לספר לה על זה: "אני מקבלת בכל יום כל כך הרבה תגובות חיוביות, שלחתי מאות הודעות לאנשים שיצרו אתי קשר. לדעת שאני השראה לכל כך הרבה אנשים, זה משהו שממלא אותי בכוחות".