"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר: 27% מוותרים על טיפול בגלל זמני המתנה

הסקר בדק את מידת שביעות הרצון של הציבור בישראל מקופות החולים

,עודכן
אילוסטרציה // צילום: יהושע יוסף // אילוסטרציה // צילום: יהושע יוסף

הציבור בישראל שבע רצון מקופות החולים, אך חושש שבזמן מחלה קשה לא יקבל את הסיוע שהוא צריך. זוהי תמונת המצב שעולה מסקר של מכון ברוקדייל.

הסקר בדק גם את שביעות הרצון מקופות החולים. כולן זכו לציונים גבוהים, אך מכבי מובילה עם 93 אחוזי שביעות רצון.

עם זאת, רק 44 אחוזים ענו כי הם בטוחים שיקבלו סיוע מהקופה בעת מחלה קשה, ו־31 אחוזים בטוחים או בטוחים מאוד שיוכלו להרשות לעצמם את הטיפול שלו יזדקקו. הכללית מובילה באופן מובהק בסעיף זה - 48 אחוז בטוחים שיקבלו סיוע מהקופה.

27 אחוזים מהמרואיינים דיווחו על ויתור על טיפול רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה. זמני ההמתנה במאוחדת היו הקצרים ביותר לפי הסקר - 68 אחוזים ממבוטחי הקופה ציינו שהמתינו עד שבועיים לרופא מקצועי.

תשעה אחוזים ויתרו ב־2016 על תרופה בשל מחירה (ירידה קלה מ־11 אחוזים ב־2014). בחמישון ההכנסה התחתון שיעור המוותרים עלה ל־14 אחוזים. אחד מכל עשרה מטופלים ויתר על טיפול רפואי בשל מרחק.

ייתכן שחוסר האמון וזמני ההמתנה מובילים לרכישת ביטוחים פרטיים ומשלימים. 84 אחוזים מהנשאלים דיווחו שברשותם ביטוח משלים של קופת החולים, ו־57 אחוזים מבוטחים בביטוח בריאות מסחרי.

בסקר השנה נוספה השאלה: "האם הרגשתם צורך לשלם תשלום לא פורמלי ודיסקרטי כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים?". שישה אחוזים ענו שכן, ואחוז אחד מכלל הנשאלים סירבו לענות.

הנתונים הם חלק ממחקר דו־שנתי של החוקרים ד"ר שולי ברמלי־גרינברג, תמר מדינה־הרטום ואלכסיי בלינסקי, שעורך מכון ברוקדייל בנושא "דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2016". הסקר נערך באוגוסט־ספטמבר האחרונים וכלל 2,500 איש.

שר הבריאות יעקב ליצמן: "הנתונים משקפים את תמונת המצב במערכת הבריאות. מצד אחד רואים את שביעות הרצון הגבוהה מקופות החולים, ומצד שני רואים את הצורך בהמשך חיזוק מערכת הבריאות הציבורית. הנתונים אף מביאים לידי ביטוי את הפעולות שעשינו לטובת המערכת. אני שמח על הירידה בשיעור החולים הכרוניים שמוותרים על תרופות. אמשיך לקדם את הרפורמות במערכת הבריאות במדיניות חברתית לרווחת אזרחי ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר