הציבור בישראל שבע רצון מקופות החולים, אך חושש שבזמן מחלה קשה לא יקבל את הסיוע שהוא צריך. זוהי תמונת המצב שעולה מסקר של מכון ברוקדייל.
הסקר בדק גם את שביעות הרצון מקופות החולים. כולן זכו לציונים גבוהים, אך מכבי מובילה עם 93 אחוזי שביעות רצון.
עם זאת, רק 44 אחוזים ענו כי הם בטוחים שיקבלו סיוע מהקופה בעת מחלה קשה, ו־31 אחוזים בטוחים או בטוחים מאוד שיוכלו להרשות לעצמם את הטיפול שלו יזדקקו. הכללית מובילה באופן מובהק בסעיף זה - 48 אחוז בטוחים שיקבלו סיוע מהקופה.
27 אחוזים מהמרואיינים דיווחו על ויתור על טיפול רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה. זמני ההמתנה במאוחדת היו הקצרים ביותר לפי הסקר - 68 אחוזים ממבוטחי הקופה ציינו שהמתינו עד שבועיים לרופא מקצועי.
תשעה אחוזים ויתרו ב־2016 על תרופה בשל מחירה (ירידה קלה מ־11 אחוזים ב־2014). בחמישון ההכנסה התחתון שיעור המוותרים עלה ל־14 אחוזים. אחד מכל עשרה מטופלים ויתר על טיפול רפואי בשל מרחק.
ייתכן שחוסר האמון וזמני ההמתנה מובילים לרכישת ביטוחים פרטיים ומשלימים. 84 אחוזים מהנשאלים דיווחו שברשותם ביטוח משלים של קופת החולים, ו־57 אחוזים מבוטחים בביטוח בריאות מסחרי.
בסקר השנה נוספה השאלה: "האם הרגשתם צורך לשלם תשלום לא פורמלי ודיסקרטי כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים?". שישה אחוזים ענו שכן, ואחוז אחד מכלל הנשאלים סירבו לענות.
הנתונים הם חלק ממחקר דו־שנתי של החוקרים ד"ר שולי ברמלי־גרינברג, תמר מדינה־הרטום ואלכסיי בלינסקי, שעורך מכון ברוקדייל בנושא "דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות 2016". הסקר נערך באוגוסט־ספטמבר האחרונים וכלל 2,500 איש.
שר הבריאות יעקב ליצמן: "הנתונים משקפים את תמונת המצב במערכת הבריאות. מצד אחד רואים את שביעות הרצון הגבוהה מקופות החולים, ומצד שני רואים את הצורך בהמשך חיזוק מערכת הבריאות הציבורית. הנתונים אף מביאים לידי ביטוי את הפעולות שעשינו לטובת המערכת. אני שמח על הירידה בשיעור החולים הכרוניים שמוותרים על תרופות. אמשיך לקדם את הרפורמות במערכת הבריאות במדיניות חברתית לרווחת אזרחי ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו