זוועה בסוריה: המערב לא ינקוף אצבע

כל מנהיגי המערב גינו את השימוש הרצחני של בשאר אסד בגז עצבים. רצח נורא, תצלומים מזעזעים. בסוריה נפגשו האימה והחרדה והדאגה לגורל המערכת הבינלאומית שמא נחצה קו אדום. אך איש לא ינקוף אצבע ולא ישלח חייל נוסף לשים קץ לשלטון הדמים של משפחת אסד.

דונלד טראמפ הלך שבי אחרי ולדימיר פוטין והכריז כי הדחת אסד חדלה להיות יעד אמריקני, ולא חזר בו. שלשום נשאל על ידי עיתונאי מה יעשה והשיב ב"חכה ותראה". אם מדובר בהפעלת כוח כי אז יראה העיתונאי לא כלום. דווקא, ובעיקר, מפני שפוטין התייצב מאחורי גירסת הכזב כאילו פגע חיל האוויר הסורי במחסן גז עצבים של המורדים, והמערב לא יתייצב לבלמו.

לישראל יש עניין רב במלחמה לא רק בתחום הצבאי, אלא גם בפריכותם של ההסכמים המדיניים. הממשלה הסורית לא עמדה בהסכם למסור את כל הנשק הכימי, ומי יערוב לעולם כי בעלי בריתה באיראן נוהגים אחרת במיזם הגרעין שלהם? צפון קוריאה, שהיא הבעיה הקשה מכולן של טראמפ, נתנה את האות להידרדרות במערכת הבינלאומית, וסוריה מפירה הסכמים ברוחה.

אך ישראל אינה יכולה אלא להתבונן, ואל לה להתערב. שמא יעוטו כוחות הרשע על הימצאותה כדי לתאר את זדונם כמלחמת קודש ביהודים. השותפים יסתלקו וצה"ל ייוותר בזירה בגפו מול רוסיה מאחורי הקלעים, ואיראן וחיזבאללה בחזית. מה שניסו בעלות הברית לייצב אחרי מלחמת העולם השנייה נראה עתה כחלום ושברו.

אסד. לא מסר את כל הנשק הכימי, ומי יערוב לעולם כי באיראן נוהגים אחרת במיזם הגרעין? // צילום: אי.פי

לא היה מי שתיאר זאת יפה מישעיהו בן־אמוץ, שחזון אחרית הימים שלו כלל תיאורים מרהיבים ("ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה") ו"וגר זאב עם כבש". וכפי שצירף פרשנות מפקד חטיבה 7 שמואל גורודיש: "וגם אז ארצה להיות הזאב".

 

 "משמעותי" או לא?

משהו במתחם שבין תמוה לבין גרוע אירע בבירור ההודעה הדרמטית של בנימין נתניהו כי נחוץ "ריסון משמעותי" בבנייה ביו"ש. ידיעה זו נועדה לאוזנו של דונלד טראמפ, החותר לחדש את המו"מ עם הפלשתינים, לא פחות מאשר לאזרחי ישראל. שאלתי את בועז סטמבלר מתקשורת ראש הממשלה מה הוא הנוסח באנגלית? האם significant restraint או צירוף מילים אחר? 

"לא היתה הודעה", הפתיע הדובר, "תידרכתי בעברית. לא אמרתי 'ריסון משמעותי'. חג שמח".

שוב תהיתי: אז למה לא הכחשת? ראש הממשלה לא אמר "ריסון משמעותי"?

הדובר בשלו: "ראש הממשלה לא השתמש בביטוי הזה בכלל. ואם הכחשתי - זה עוזר? הרי העיתונאים של היום יודעים הכל יותר טוב ממני. גם מדווחים וגם מפרשנים". 

"אם לא ראש הממשלה אמר 'ריסון משמעותי' ולא אתה, הדובר - איך זה נולד? ובאיזה ביטוי השתמשת? ובאיזה ביטוי השתמש רה"מ?"

"אתקשר אליך בהמשך". כך עשה, וטען כי הביטוי הוא מבית היוצר של העיתונאי ברק רביד מ"הארץ", שפירסמו בעיתונו.

תהיתי, כל התקשורת בארץ ובעולם אימצה ניסוח כזה שאינו מבטא את עמדת הממשלה במדויק, ואתם לא הגבתם?

רק שאז שלח לי את נוסח התדרוך שלו, והתברר כי לא דובים ולא יער. כך תידרכה הממשלה: "מתוך התחשבות בעמדותיו של הנשיא טראמפ תנקוט ישראל צעדים משמעותיים לצמצם את ההרחבה של השטח הבנוי מעבר לקו הבנייה ביישובים (footprint) הקיימים ביהודה ובשומרון ולנקוט ריסון משמעותי כדי לאפשר התקדמות בתהליך השלום".

הגבתי: "אתה טועה, בהודעתך נאמר במפורש ריסון משמעותי".

הדובר: "צעדים משמעותיים. חוץ מזה גם אשתי טוענת תמיד שאני טועה".

המשכתי: "אבל תקרא בעצמך, לפני סעיף 1 אתה אומר במפורש ריסון משמעותי. אז אשתך צודקת".

עתה אין עוד ספק. נתניהו השתמש ב"ריסון משמעותי", ונפתלי בנט ואיילת שקד ואורי אריאל הסכימו לו בישיבת הקבינט המדיני, אבל אחר כך נמתחה עליהם ביקורת מבית - בבית היהודי - וכדי לטשטש את הרושם שנתנו ידם למתינות ולפשרה צצה לפתע טענתם כאילו נתניהו החמיץ הזדמנות למחוק על דעת טראמפ את מדיניות "שתי המדינות לשני העמים".

בפועל, נתניהו התפכח לפני שריו משיכרון המילים כאילו טראמפ יניח לישראל לספח שטחים ולבנות יישובים ולהרחיבם ללא הגבלה, אך עתה אין הוא מעוניין להדגיש בעברית את האמת הצורבת להתנחלויות, שהיתה בפיו בישיבת הקבינט ומכבידה עליו בימין. מנגד הוא מבקש ליישר קו עם טראמפ ולהדגיש את "הריסון המשמעותי", בתרגום כזה או אחר לאנגלית לנוחות הבית הלבן. גבול הבנייה בהתנחלות אינו בגושי ההתיישבות או מחוצה להם אלא במקום בו עלול לצוץ הגינוי הישיר (לא באו"ם) מוושינגטון לישראל. עברית? אנגלית? העיקר - הערפול. 

 

 כל אחד בזכות עצמו

שיבת גדעון סער לזירה הפוליטית העידה כי פירש את סירוב רוב ח"כי הליכוד לתת יד ליוזמת הבחירות המוקדמות של בנימין נתניהו כסדק ראשון בינם לבין מנהיגם. בנסיבות אלה חש כי אינו יכול עוד לעמוד מן הצד. הוא חזר בהצהרת תמיכה בנתניהו, אבל איש אינו חושב שתאריך ימים. 

עוד קרב נפתח בהנהגת הליכוד. אפילו לא יניב שובו מהפך אין ספק כי יוסיף על הצפיפות בצמרת. נוכחותו מחזקת במשהו את היסוד הליברלי שנשחק בסיעה בעשור האחרון.

לצעדו נלוותה הקושיה אם בנסיבות אלה תוכל רעייתו גאולה אבן להגיש את מהדורת החדשות של התאגיד/הרשות/שעטנז שלהם? בראיון שהעניקו בני הזוג לשרון כידון לפני כשנה אמרה גאולה כי אם גדעון יחזור לפוליטיקה תהיה לה בעיה מסוימת לראיין. זה עניין עקרוני, הגובל בחופש העיסוק ובסממני שוביניזם שטרם נשחקו. עמדתי היא, כנראה, דעת יחיד: אפילו יהיה בעלה רה"מ בעתיד אין מניעה שתנחה את "מבט". 

להלן שתי השוואות:

• בהיבחר אליקים רובינשטיין ליועץ משפטי לממשלה עלתה טענה כי רעייתו, שהצליחה כמשפטנית בפרקליטות, אינה יכולה להמשיך בתפקידה. מדוע? הרי בנתה את הקריירה שלה כמשפטנית בזכות עצמה? הלחץ הנגדי השאיר אותה על כנה, ובתיקיה לא טיפל בעלה אלא פרקליט המדינה.

• ג'ודי ניר מוזס מגישה ברשת ב' של "קול ישראל" תוכנית תוססת רווית ביקורת חריפה מפיה, ואיש לא סבר כי עליה לחדול מפני שבעלה סילבן שלום שר בממשלה. הוא הדין גם בהגשת תוכנית בטלוויזיה. הרי איש אינו מציע (וכך נכון) להעביר מתפקידו את ליאור שליין הסונט בפוליטיקאים, שהם יריבים של בת זוגו יושבת ראש סיעת המחנה הציוני מרב מיכאלי. 

ברור שאבן תיבחן בזכוכית מגדלת. טבעי שיעקבו אחרי כל הרמת גבה שלה. היא תיבחן ביכולת לראיין את יריבי בעלה ואת תומכיו במידה זהה של חריפות. אך מקום עבודתה הוא בכיכר העיר. השקיפות מלאה. כל סטייה או סתירה נקלטת מייד בעין הצופה. אין בעיה של ממש.

יש גם צד מציצני: מצידי היא יכולה לראיין אפילו את בעלה. זה יהיה מבחן־על, ובמידת מה גם שעשוע ברשות הרבים.

 

 אלו שנשארו בארץ

ביום ראשון נקלעתי באקראי לצפות בחלק ממופע של אדיר מילר בפני יורדים ישראלים בניו יורק. הוא שודר בערוץ 2 והיה עליז. קצת בז להם, אך הם צחקו מעומק הלב.

בארץ היו מיטב הנוער. שירתו בצנחנים ובשריון, ונטשו את הבית. כוחו של סיר הבשר ורפיונו של החינוך בישראל. אחרי שמילר נטפל למישהו וכינה אותו "צב", ושמע מאחת היורדות שהשיגה מקום עבודה בפיצרייה ובלילה היא אפילו "סלקטורית במועדון לילה" - חדלתי להאזין לתכנים והתמקדתי בהתבוננות מי הנוכחים.

אדיר מילר. בין מאות הישראלים הניו־יורקים לא ראיתי בקהל מישהו עם כיפה לראשו // צילום: פיני סילוק

ככל שהמצלמות רחקו ממילר ושוטטו באולם הבחנתי בעובדה שבלטה בהיעדרות: בין מאות הישראלים הניו־יורקים לא ראיתי מישהו עם כיפה לראשו. אף לא אחד (מילר ערך שורה של מופעי־יורדים כאלה ברחבי ארה"ב ושתי תוכניות הוצגו על ידי "קשת", ולדבריו בין אלפי הצופים ראה גם כמה כיפות). 

לפיכך, בכל פעם שידידיי תוהים מדוע אני כה דבק בחובשי הכיפות הסרוגות למרות ששולל לחלוטין את מדיניותם, שעלולה להסתיים בבידוד מדינת היהודים, אביא כתנא־דמסייע לעמדתי את המופע של מילר. לא ראיתי דתי־לאומי בקהל היורדים.

 

 יש גם סגלוביץ' אחר

ח"כי סיעת "יש עתיד" לא הסתבכו (לזכותם) בחקירות ובשערוריות ובכתבי אישום. לעומת זאת גם לא נמצאו בשורה הראשונה של "בני האור" הלוחמים בשחיתות. אך השבוע התייצבו יאיר לפיד וניצב בדימוס יואב סגלוביץ' בפני הציבור עם תוכנית "נחושתן" למלחמה בשחיתות.

רוב רובה סעיפים טובים ונכוחים, ולמרבה הצער לא יימצא להם רוב בכנסת. הם כבר עלו בעבר ונדחו. בין השאר לא יוכל אדם לכהן בממשלה ובכנסת אם הורשע בעבירה שיש עימה קלון, ומי שיעשה שימוש בחקירתו בזכות השתיקה יודח מלשמש איש ציבור. ח"כים גם יורחקו מלפעול כיתושים בביצות השחיתות של ועדות התכנון והבנייה. נופת צופים.

הרוח החיה בכתיבת "נחושתן" הוא סגלוביץ', שכיהן כראש אגף החקירות. רשומה על שמו הצלחה בחקירת חלק מעבירותיו של אהוד אולמרט. גם מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות אביה אלף, שכתבה את הספר "תיק ליברמן", מצאה בו שותף נחוש לחקירה נאמנה בניגוד ליהודה וינשטיין ולמשה לדור, שאותם ראתה אחראים לסגירת התיק, שכבר הוכנה לו טיוטת כתב אישום.

סגלוביץ'. אחראי לחקירת אשכנזי והרפז שהותירה אחריה תמיהות // צילום: דודו גרינשפן

אך ישנו גם סגלוביץ' אחר. זה האחראי לחקירה הנושאת את שמם של גבי אשכנזי ובועז הרפז. היא הותירה אחריה תמיהות לרוב: מדוע העיד אשכנזי בביתו בעוד רעייתו נוכחת בחדר הסמוך? מדוע הובאה קצינה מירושלים (ורדה שחם) לחקור את רונית אשכנזי במקום הצוות הקבוע עם בעלת מקצוע מעולה כזיווה אגמי־כהן? ומדוע הגיעו החוקרים ללשכת אשכנזי? ומי כיזב על אהוד ברק ו/או יוני קורן כאילו ידם היתה בשחיקת הקלטות בלשכת שר הביטחון?

עד היום סוגיית החקירה הנכה והפגומה אינה מרפה. לא מכבר שמענו ד"ר רונן ברגמן ואני (שקיפות נאותה: כתבנו את הספר "הבור") מידע מעורר תהיות - ומקומם אם הוא נכון - על התנהלות החקירה. אך העיקר גלוי: מי באמת מאמין כי רק הרפז כתב את המסמך, שהצית את מערכת הביטחון? הרי הוא היחיד מכל המעורבים שלא היה לו עניין אישי בסיכול מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל, ועשה מה שעשה בשירות מישהו בעל עניין. מה גם שהתרדמת בחקירה שניהל סגלוביץ' מסתיימת בימים אלה בגרוטסקה, הרפז נותר נאשם יחיד ומסיים בעיסקת טיעון, ובלבד שלא יישמעו העדים, וממילא האמתלה תצא לאור.

לפני שסגלוביץ' בא לתקן את העולם - עם רעיונות נכונים - ראוי שיעמידו אותו על משמעות מה שאירע בחקירה שניהל מאז אוגוסט 2010 ונסתיימה עתה בקול ענות חלושה, בלא כלום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו