"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכה בתיכונים: רשתות חינוך יציגו נתוני איכות

לחינוך טוב אין מחיר • משרד החינוך הנחה את הרשויות המקומיות להעדיף רשתות שיציגו הישגים ערכיים וחינוכיים • בנט: "ההורים יכולים להיות בטוחים שהרשת נבחרה על בסיס אמות מידה מקצועיים"

,עודכן
כיתה בבית ספר (אילוסטרציה), צילום: יהושע יוסף

ניסיון לשפר את החינוך בפריפריה: משרד החינוך הוציאה הנחיה לפיה כאשר עירייה או רשות מקומית תצא למרכז להפעלת תיכון - בחירת המפעיל תעשה על פי האיכות ולא על פי המחיר כפי שנעשה פעמים רבות עד כה. במשרד מאיימים - "גורמים מפעילים (רשתות חינוך) שבתי הספר בניהולם לא השיגו הישגים גבוהים מספיק, לא יוכלו להמשיך לנהל מערכות חינוך אלו".

החטיבות העליונות בישראל, קרי התיכונים – לא מנוהלות על ידי משרד החינוך אלא ידי הרשויות המקומיות או ידי 'בעלויות' – כלומר רשתות חינוך כמו אורט, עמל, טומשין, עתיד וכדומה. בארץ יש כ-80 בעלויות כאלה שמפעילות תיכונים בכל המגזרים והאזורים - חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות.

עד היום, כשרשות מקומית ביקשה לבחור גורם מפעיל לאחד מבתי הספר שלה, שיקול הדעת היה נתון לסמכות הרשות המקומית והתבסס בעיקר על הפן התקציבי - הכסף שהרשת תקבל עבור כל תלמיד שלומד אצלה. בעקבות כך נוצרה מציאות, בעיקר בפריפריה שהשיקולים הפדגוגים נדחקו הצידה ורמת החינוך הייתה נמוכה מבשאר המקומות.

"מרכיב האיכות - 90 אחוז מהציון הכללי"

כעת משרד החינוך מבקש להשביח את מערכת החינוך בתיכונים, וקובע כי החל מהיום, כאשר רשות מקומית יוצאת למכרז ובוחרת איזו רשת חינוך תפעיל בית ספר תיכון - מרכיב האיכות יהווה 90% מהציון הכללי. האיכות תיבחן על פי 'התמונה החינוכית' כלומר, ההישגים הערכיים, הלימודיים והאקלים החינוכי של מפעילי בתי הספר (רשתות החינוך). כל זה קורה, בניגוד לעבר, שבו הנושא לא הוסדר, ובמרבית המכרזים מרכיב המחיר היה המרכיב העיקרי.

מדובר ברשתות חינוך כמו אורט, עמל, טומשין, עתיד וכד' // צילום: יהושע יוסף

במשרד החינוך מדגישים כי לא מדובר רק בבתי ספר חדשים: תוך שלוש שנים יחדשו הרשויות המקומיות את כל מכרזי הרשתות הקיימים, על פי הקריטריונים החדשים של משרד החינוך. באמצעות מהלך זה, מבטיח משרד החינוך שגורמים מפעילים (רשתות חינוך) שאינם עומדים ברף איכות גבוה מספיק, או שבתי הספר בניהולם לא השיגו הישגים גבוהים מספיק, לא יוכלו להמשיך לנהל מערכות חינוך אלו.

שר החינוך נפתלי בנט אומר כי "מדובר בצעד אמיץ וחשוב לקידום חינוך איכותי וערכי יותר. שקיפות היא ערך - המידע שייך לציבור. לראשונה, ציבור ההורים בישראל יכול להיות סמוך ובטוח כי הרשת או העמותה שנבחרה לנהל את החינוך ברשות שלהם, נבחרה על בסיס אמות מידה מקצועיים ופדגוגים ולא על פי נושאים אחרים שאינם רלוונטיים. ניהול בתי הספר יופקד בידיי הרשתות המובילות בהיבטים של: זכאות לבגרות, תעודת בגרות איכותית, מניעת נשירה וגיוס לצה״ל ושירות לאומי. כל הורה ותלמיד יוכל לראות ולהתרשם בעצמו אודות הישגי בית הספר ורשת החינוך בה הוא בחר, או מתלבט לגביה, טרם בחירתו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר