"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדיקה כלכלית: הבקבוקים שלא ממוחזרים עולים 88 מיליון שקל בארנונה

BDO Consulting group טוענת: הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי הגדולים תחסוך 68 מיליון ש' בארנונה

,עודכן
צילום: רוני שיצר // אילוסטרציה: מחזור בקבוקי פלסטיק

בדיקה כלכלית שערכה חברת הייעוץ של פירמת BDO, חברתBDO Consulting Groupמצאה שהבקבוקים הריקים שנזרקים לפחי האשפה או שאינם נאספים עולים לציבור כ-88.5 מיליון שקל בשנה בארנונה כתוצאה מעלויות האיסוף וניקוי הרחובות שהם משיתים. לפי הבדיקה שיעור מחזור הפסולת העירונית בישראל נמוך בכמחצית מהמקובל במדינות מערב אירופה. אחד הגורמים לכך הוא העדר תמריץ כלכלי מספק למחזור בקבוקי פלסטיק משפחתיים בישראל, בניגוד למקובל במרבית המדינות המפותחות. המשמעות הינה, כי בנוסף לעלות הכלכלית הישירה, הציבור הישראלי משלם גם מחיר סביבתי עודף.

בחברה טוענים כי הרחבת דמי הפיקדון גם לבקבוקים המשפחתיים תגדיל את היקף איסוף הבקבוקים הגדולים לכ-79% מכלל הבקבוקים הנמכרים בישראל, בדומה להיקף האיסוף של הבקבוקים הקטנים. זאת לעומת 31% בלבד הנאספים היום במיחזוריות. בכך יחסכו העיריות כ-62 מיליון שקל מדי שנה – ירידה של כ-70% בעלויות לעומת המצב כיום. עוד עולה כי מאז כניסתו לתוקף של חוק הפיקדון, בשנת 2001, הרשויות המקומיות חסכו למעלה מ-1.6 מיליארד שקל על איסוף והטמנה של הבקבוקים הקטנים.

מוטי דטלקרמר שותף, ומנהל מחלקתCorporate Financeבחברת הייעוץ שלBDOמעריך במחקר כי "הגידול הצפוי בשיעור המחזור כתוצאה ממעבר ממנגנון מחזור וולונטרי, למחזור הכולל תמריץ כספי, יביא להקטנת מספר מכלי המשקה שאינם נאספים ועל ידי כך לצמצום עלויות הטיפול. עם הרחבת החוק ולאור מדיניות התמריצים, צפוי כי מספר מיכלי המשקה המושלכים לרחוב יקטן באופן משמעותי. כמו כן, תרבות המחזור משפיעה אף היא ותביא לקיטון במספר מכלי המשקה המושלכים לרחוב מצד הצרכנים."

על פי נתוניBDOמאז כניסת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה קטנים גדלו המכירות ב-71% מעל הצמיחה באוכלוסייה ולכן למעשה חוק הפיקדון לא שינה לרעה את צריכת המוצר. מיכלי המשקה המשפחתיים נצרכים לרוב בתוך משקי הבית (להערכתנו כ-95%). לפיכך, נגישות הציבור להחזר דמי הפיקדון הינה גבוהה. "להערכתנו" כותבים כלכלניBDO Consulting Group, "כ-80% מהמכלים הקטנים אשר נצרכים בבתי הצרכנים מושבים למחזור, שיעור זה מצביע על כך שציבור הצרכנים ממחזר באופן ישיר ופעיל. יש להניח כי ציבור הצרכנים יתנהג באופן דומה גם בהתייחס למכלי המשקה המשפחתיים". עוד מציינים ב-BDOכי המחיר לבקבוק משקה שנקבע בשוק הוא תוצאה של ביקוש והיצע, ולפיכך יתכן כי היצרן יחליט לא להעלות את המחיר משיקולי תחרות או שתשומה אחרת שלו הוזלה. כמו כן ייתכן שחלק מהקמעונאים יספגו את העלייה משיקולי תמחור ותחרות שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר