"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה רשמי: משחקי וידאו הופכים נערים לסקסיסטיים

מחקר שבו השתתפו 13,000 מתבגרים מוכיח: חשיפה לייצוגים נשיים פתייניים משנה את תפיסתם של הגיימרים • נבדקים ששיחקו לעתים קרובות האמינו שייעודן של נשים הוא להביא ילדים

,עודכן
"במשחקים אתה יכול להביט בנשים, לקיים איתן יחסים או להרוג אותן" // צילום: פייסבוק // "במשחקים אתה יכול להביט בנשים, לקיים איתן יחסים או להרוג אותן" // צילום: פייסבוק

משחקי וידאו כמו טומב ריידר ו-GTA הופכים נערים לסקסיסטיים משום שהם מציירים נשים באור שלילי. נשמע מובן מאליו? אולי, אך כעת יש מחקר שמגבה את הסברה הזו.

המחקר, שבו השתתפו יותר מ-13,000 צעירים, מצביע על קשר ישיר בין חשיפה למשחקי וידאו לבין סקסיזם. אלו ששיחקו משחקים שבהם נשים הוצגו כפתייניות נטו עם הזמן לחשוב כך על נשים.

המחקר מלמד שמשחקים כמו "לארה קרופט: טומב ריידר", שבהם הדמויות הנשיות לבושות באופן חושפני, גורמות לצעירים המשחקים בהם להאמין שכך צריכות נשים להתלבש.

לארה קרופט מטומב ריידר. בגללה נערים חושבים שכך נשים צריכות להתלבש // צילום: פייסבוק
לארה קרופט מטומב ריידר. בגללה נערים חושבים שכך נשים צריכות להתלבש // צילום: פייסבוק

לארה קרופט מטומב ריידר. בגללה נערים חושבים שכך נשים צריכות להתלבש // צילום: פייסבוק

במחקר השתתפו 13,520 מתבגרים בני 19-11, שנשאלו על הרגלי המשחק שלהם. על פי הממצאים, זמן המשחק הממוצע היומי של מתבגר הוא שעתיים.

80% מהנשים במשחקים מיניות באופן מוקצן

החוקרים לא מדדו את כמות הסקסיזם במשחקים, אך מחקרים קודמים מצאו ש-80 אחוזים מהדמויות הנשיות במשחקי מחשב הן מיניות באופן מוקצן, או לבושות באופן חשוף במיוחד.

על מנת למדוד את התגובות הסקסיסטיות של המשתתפים, ביקשו החוקרים מהנבדקים לענות בכן או לא על המשפט: "הייעוד העיקרי של אישה הוא להביא ולגדל ילדים". התוצאות הראו שהנערים שהרבו לשחק משחקי וידאו נטו יותר להסכים עם הטענה.

החוקר הראשי דאגלס ג'נטיל, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אייווה, תקף משחקי כמו GTA כי הם מציגים נשים באופן פוגעני. לדבריו, דרכי ההתייחסות לנשים במשחקים מוגבלות: "אתה יכול לשלם להן על סקס, להביט בהן או להרוג אותן. זו הסתכלות מצומצמת ביותר על ערכן של נשים".

פרופ' ג'נטיל אמר עוד כי "אם אתה 'מתרגל' ללא הרף החלטות ובחירות במשחקים, זה יכול להשפיע על הגישות וההתנהגויות שלך מחוץ לעולם הגיימינג".

טומב ריידר החדש - פחות שוביניסטי

GTA הצית מהומה בעבר, עם סצינה שבה השחקנים מקיימים יחסי מין עם זונה בגוף ראשון.

טומב ריידר הפך למותג הוליוודי מצליח בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי. כעת מצטלם סרט נוסף בסדרה, שאמור לבצע מתיחת פנים לעלילה המוכרת, ובו תשחק אליסיה ויקנדר בתפקיד לארה קרופט.

אליסיה ויקנדר כלארה קרופט החדשה. מכנסיים במקום לייקרה // צילום: אינסטגרם
אליסיה ויקנדר כלארה קרופט החדשה. מכנסיים במקום לייקרה // צילום: אינסטגרם

אליסיה ויקנדר כלארה קרופט החדשה. מכנסיים במקום לייקרה // צילום: אינסטגרם

נראה כי בסרט החדש והמשודרג דמותה של קרופט תהיה מינית פחות מזו שגילמה ג'ולי. בתמונות ראשונות מהסט נראית ויקנדר לובשת מכנסיים וגופייה, בניגוד לג'ולי שלבשה לייקרה צמודה ומכנסונים.

לסיכום המחקר, אמר פרופ' ג'נטיל כי "אספקטים שונים של החיים יכולים להשפיע על תפיסות סקסיסטיות. הופתענו לגלות קשר בין גיימינג לבין סקסיזם. משחקי וידאו לא נועדו להנחיל תפיסות שוביניסטיות, אך אנשים רבים אינם מבינים כיצד תפיסות יכולות להשתנות כשהן מתורגלות שוב ושוב במשחק". לדבריו, "הרבה מהלמידה שלנו איננה מודעת ואנחנו קולטים רמזים עדינים מבלי להבין זאת".

המחקר פורסם במגזין "Frontiers in Psychology".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר