היועמ"ש: "רה"מ רשאי לעסוק בעניין השידור הציבורי"

המדינה הגישה את תשובתה לעתירת התנועה לאיכות השילטון נגד עיסוק ראש הממשלה בתחום התקשורת. בתשובה, שנמסרה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, נכתב כי מתוקף תפקידו, רשאי ראש הממשלה לעסוק בעניינים הנוגעים למשרדי הממשלה השונים, והעובדה שהוא אינו מכהן עוד כשר התקשורת אינה שוללת את מעורבותו בתחום התקשורת בכובעו כראש הממשלה.

הובהר כי במתכונת הנוכחית, עצם העיסוק בחוק השידור הציבורי הישראלי, אינו מעורר חשש לניגוד עניינים מצדו.

"מתוקף תפקידו, רשאי ראש הממשלה לעסוק בעניינים הנוגעים למשרדי הממשלה השונים", נכתב בתשובת המדינה. עוד הבהר כי "בתחום התקשורת, ישנם מצבים ספציפיים שבהם ראש הממשלה מנוע מלטפל וחוות דעת על כך נמסרו לראש הממשלה בעבר. מכל מקום מגבלות אלו אינן מקיפות את כל תחום התקשורת וישנם נושאים שבהם ראש הממשלה רשאי להיות מעורב ולא מתעורר לגביהם חשש לניגוד עניינים".

בנוסף נכתב כי "נוכח רגישות העניין הובהר לראש הממשלה כי בהמשך לחוות הדעת שכבר נמסרו בנושא, עליו להימנע מלטפל בנושאים המשפיעים על מי שמקיימים עימו קשרי חברות אישית, וכי יהיה עליו להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה במקרים שבהם הטיפול בתחום התקשורת יהיה כרוך עם נושאים מעין אלו". 

בתגובה, התנועה לאיכות השלטון מסרה כי תגובתו של היועמ"ש היא "לולינות מילולית שלמעשה מושכת את השטיח מתחת להודעה הקודמת שלו לבג"ץ, בה כתב שרה"מ לא יכהן כשר תקשורת ולא יטפל בנושאים שקשורים בתחום לאור החקירה הפלילית שאליה נדרש ראש הממשלה בעת הזו. חמור מכך, היועמ"ש כנראה לא מבין את חומרת המצב במעשי רה"מ ואת הנזק הקשה שנגרם לשוק התקשורת לחופש הציבור ולדמוקרטיה בישראל. עמדתו של היועמ"ש תמוהה ולאור קרבתו לראש הממשלה מוטב שלא יעסוק בנושא".

 

"התאגיד לא מעניין  את העם או את המצביעים שלנו"

ההסכם שאליו הגיעו בשבוע שעבר רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון באשר לעתיד השידור הציבורי הביא ליציבות במערכת הפוליטית, אחרי המהומה שכמעט הובילה לבחירות כלליות, אך באופוזיציה ובקרב עובדי תאגיד השידור הציבורי "כאן", שחלקם יפוטרו בעקבות ההסכם, הרוחות עדיין סוערות. 

שר הכלכלה אלי כהן (כולנו) התייחס אתמול להסכם באירוע שבתרבות בבאר שבע ואמר כי "התאגיד לא מעניין את עם ישראל או את המצביעים שלנו. אותנו מעניין לעסוק בנושאים שחשובים לציבור". 

שלשום נחשפו בחדשות 2 ו־10 קטעים מהשיחות שקיימו נתניהו וכחלון סביב המשבר, שכללו איומים הדדיים. נתניהו אמר לכחלון: "הלכתי לבחירות על חוק 'ישראל היום', אני לא חושש ללכת לבחירות גם על עניין התאגיד" והוסיף, ברמיזה, כי מפלגתו של כחלון כולנו עלולה שלא לעבור את אחוז החסימה. לדברי נתניהו, "אתה מכיר את המספרים ומה יכול לקרות". בתגובה אמר כחלון: "זה לא מפחיד אותי, אני יכול להינזק ב־2־3 מנדטים אבל אתה לא תחזור לכיסא הזה אם נלך לבחירות".

גם יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, התייחס לפרשה: "הבעיה המרכזית היא שהעיתונאים הבכירים במדינת ישראל חושבים שהם יסוד הדמוקרטיה ואין בלתם. הדבר הזה חמור יותר כאשר עיתונאים צעירים מהתאגיד, שלא הפיקו עדיין כתבה אחת, חושבים שהציבור זה הם". לדבריו, "צריך להגביל את העיתונות כך שהם יסקרו אמת מצד אחד, אך לא יחשבו שהם הדמוקרטיה הישראלית".

"'כאן' התנהג ביהירות"

ממלא מקום שר התקשורת, צחי הנגבי, התייחס לטענה כי רה"מ לא יכול לעסוק בענייני תקשורת. בראיון ל"אולפן שישי" אמר הנגבי כי הנושא "הרבה יותר פוליטי או קואליציוני מאשר תקשורת... זו היתה דרישה חד־משמעית של רה"מ משר האוצר לעמוד בהתחייבותו הקואליציונית, זו שיריב לוין באמת השיג כשהוא ניהל את המו"מ בשעתו, ועמידה של שר האוצר על כך ששום חריגה מהתקציב לא תהיה במשמרת שלו".

על ההסכם שהושג אמר הנגבי כי מדובר ב"תוצאה שאני חושב שהתאגיד הוא הראשון שצריך לברך עליה, כי הוא מקבל חטיבת חדשות מהטובות שיש בישראל... הם (עובדי רשות השידור) האנשים המקצועיים, המובהקים ביותר, שמשום מה, וזאת הטעות הגדולה של התאגיד, לאורך שנה שלמה ביזו אותם והשפילו אותם, אימללו אותם ללא סיבה". 

בתגובה לשאלה מדוע בכל זאת הוחלט להקים את התאגיד הסביר הנגבי כי "רשות השידור לא פורקה בגלל חטיבת החדשות שלה, אלא בגלל חוסר היכולת לתפקד עם 2,000 עובדים, שמונה ועדים, כשלים בלתי פוסקים".  

עוד הסביר הנגבי את המניע, לדעתו, להתנגדות רה"מ לתאגיד: "התאגיד התחיל להתנהג ביהירות. עשרות מהעובדים של הרשות לא התקבלו לתאגיד, משום שהם לא רצו אנשים שהם מקצועיים וממלכתיים. ציפצפו עליהם. זה הפריע לנו שלוקחים אנשים שאנחנו לא משוכנעים שמונעים ממניעים מקצועיים. ידענו שיש פה ניסיון לבנות גוף שמתנכל לאנשי מקצוע מובהקים שהם לא נגד נתניהו".

"ההסכם - דגל שחור"

מנגד, יו"ר התאגיד "כאן" גיל עומר אמר: "זורקים פה מאות עובדים רק בגלל ששלושה־ארבעה מהם לא באים טוב לרה"מ". בראיון ל"פגוש את העיתונות" אמש הוסיף עומר: "יש לי עצב על משאבים ציבוריים אדירים שנזרקים לפח ומיליונים שמתבזבזים בגלל גחמה אישית. הוא פוגע במאות עובדים שנזרקים לרחוב. אין סיבה בעולם מלבד טרפת להסביר את הדבר הזה... אני עצוב על מה שקרה בשבוע האחרון, עצוב על הדמוקרטיה שנרמסה בצורה שאי אפשר להמעיט בחשיבותה. הפכנו במחי יד להיות טורקיה או רוסיה וזה נשמע כאילו סתם, אבל בדברי ימי המדינה הזו השבוע הזה ייזכר לדיראון עולם. דגל שחור כבד. ממשלה שבאה והשתלטה על גוף שידור ציבורי וראש ממשלה מחליט שהוא ימנה את המגישים העורכים והכתבים - זה דגל שחור". 

בתגובה נמסר מהליכוד כי "לנתניהו אין אובססיה לתקשורת אלא לתקשורת יש אובססיה נגד נתניהו". בהמשך מסרו מקורבי רה"מ כי "ההשמצות וההשתלחויות חסרות הרסן של גיל עומר אינן ראויות והן רק מוכיחות את ההיגיון שעמד מאחורי הפשרה שתבטיח שידור ציבורי עצמאי מקצועי ואחראי".

כחלק מצעדי המחאה, בשבוע שעבר פנה ארגון העיתונאים ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במכתב התראה לפני פנייה לבג"ץ. בפנייה דורש הארגון לחדול מהפגיעה בעובדים "הממשיכים להיות תלויים בין שמיים לארץ זמן ממושך ללא שעתידם - ומהות התאגיד שהם מועסקים בו - נהיר להם". בארגון דורשים מהיועמ"ש להורות לנתניהו, לכחלון ולהנגבי לחדול מהתערבות בתאגיד השידור, לרבות בהרכב עובדי התאגיד. 

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שב והתייחס למשבר השידור הציבורי בשבתרבות בנס ציונה ואמר: "ללא פתרון לסוגיית העובדים, אנו נחריף את הצעדים הארגוניים בצורה משמעותית כבר בימים הקרובים". 

בהכנת הידיעה השתתפו ערן סויסה וחזי שטרנליכט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו