היא לא מהאו"ם

מאז הושבע דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, אותם הפרשנים שטעו בהערכת סיכוייו מתעקשים להסביר לנו שהוא בעצם לא טוב לישראל. תחילה אמרו שהוא לא באמת פרו־ישראלי; אחר כך האשימו אותו באוזלת יד בגינוי גל האיומים על היהודים (אף שגינה גינוי נחרץ, ואף שהחשוד העיקרי הוא בכלל ישראלי); ואחר כך טענו כי הוא לא בעדנו כי ביקש לתאם בנייה בהתנחלויות וטרם קבע מועד להעברת השגרירות לירושלים.

אבל אותו מחנה מקטרגים החליט משום מה להתעלם מהמהפכה שהצליח לעשות בחודשיים הראשונים במדיניות החוץ שלו כלפינו אחרי שמונה שנות עוינות מצד וושינגטון. ומי שהיא ללא ספק התגלמות הקו הפרו־ישראלי בממשל - לפחות ברמה הייצוגית וההצהרתית בפורומים הבינלאומיים - היא שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי.

שלשום היא שוב הוכיחה כי הלך הרוח ששרר במסדרונות הממשל בתקופת הנשיא ה־44 בכל הנוגע לישראל ולביטחונה הושלך לפח הזבל של ההיסטוריה. בהופעה בלתי נשכחת בוועידת איפא"ק סתמה לכל ה"מומחים" את הפיות על כך שממשל טראמפ אינו פרו־ישראלי כפי שחשבו. הילד החזק של הכיתה - ארה"ב - חזר להיות החבר הכי טוב שלנו, וששאר הילדים בכיתה - העולם הצבוע - יתפוצצו מקנאה. לא רק שלא איבדנו את אמריקה, חברים, אמריקה חזרה אלינו במוסדות הבינלאומיים, ובגדול!

לאורך השנים האו"ם, בעקביות ובשיטתיות, נהג לכוון את חיציו הרעילים לעבר הדמוקרטיה היחידה באזור כדי לרצות את הרודנים מסביב, גם כאשר הסכסוך חדל לעניין את העולם ואת שכנותינו. אך מייד לאחר שנכנסה לתפקיד הבהירה היילי כי במשמרת שלה העולם יצטרך להתרגל לאמריקה אחרת.

"הגיע הזמן לעיצוב חזון חדש באמצעות זוג עיניים חדשות. אנחנו נשמיע את קולנו ונראה את כוחנו ונגבה את בעלות בריתנו", היא אמרה בהופעתה הראשונה במטה האו"ם בניו יורק. היא הוסיפה אזהרה: "נתקן את מה שאפשר, אך ניפטר ממה שאבד עליו הכלח". עברו כמה שבועות וכבר יש לה קבלות: היא טירפדה את המינוי של ראש הממשלה הפלשתיני לשעבר סלאם פיאד לשליח האו"ם בלוב; לחצה בהצלחה לגניזת דו"ח של האו"ם שהאשים את ישראל באפרטהייד, מה שהוביל להתפטרותה של תת־מזכ"ל האו"ם האחראית לאותו הדו"ח; והחרימה את המושב המיוחד (והמוטה) כלפי ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם המתנהל כל שנה בעניין התנהלותה בשטחים - מה שהוביל לקו חדש ומרענן גם מצד בריטניה.

רוחות חדשות מנשבות בוושינגטון, והעולם שותק. ולשם שינוי זה טוב. העולם שותק כי הוא מקשיב ומבין, כי טראמפ לא מתכוון לשלם במטבע ישראלי כדי להתחבב על אף אחד.

ממשל אובאמה תרם את שלו, בעיקר במתנת הפרידה הארוזה היטב ומתואמת עם כמה בירות בעולם, בדמות החלטת מועצת הביטחון 2334, שלמעשה מוציאה מחוץ לחוק את כל היישובים בשטחים ואת הכותל המערבי - מתנה לפלשתינים שתלווה אותנו שנים רבות (קשה מאוד לבטל החלטות או"ם). "זה קרה, אבל זה לא יקרה יותר", הבטיחה היילי לצירי איפא"ק. בשפה דיפלומטית זו לא רק הבטחה, זו שבועה. "ימי ההתנגחויות בישראל באו"ם הסתיימו", הוסיפה השגרירה מול הקהל הנלהב בוושינגטון.

השגרירה היילי היתה מושלת דרום קרוליינה עד מינויה. היא נחשבת למועמדת מבטיחה במירוץ לנשיאות של 2024, אחרי עידן טראמפ. יש הטוענים שהסכימה לקבל על עצמה את המינוי כדי לשפשף את כישוריה בתחום מדיניות החוץ. האמת, היא כנראה באה מוכנה מעל ומעבר.

היילי גם שלחה לנו מסר נוסף: עם אובאמה הרגשנו תמיד שאנחנו מגיעים לאו"ם עם אוברדרפט; עם היילי היתרה שלנו תמיד חיובית. יחי ההבדל.

געגועים לאובאמה? מישהו?