בעקבות המודל האנגלי: 16 ח"כים מסיעות הקואליציה חתמו על הצעת חוק של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שתאסור על בג"ץ לבטל חקיקה של הכנסת. עוד בטרם הגיש יוגב את ההצעה הוא שוחח עם שרת המשפטים איילת שקד, ותיאם את המהלך עם יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט.
הצעת החוק, שהוגשה ברביעי שעבר (שהיה היום האחרון לדיוני כנס החורף של הכנסת), "נועדה להבהיר באופן חד־משמעי, בחוק יסוד: השפיטה, כי אין זה בסמכותו של ביהמ"ש להכריז על בטלותו של חוק. בהיעדר חוקה שלמה, נתונה סמכות החקיקה לכנסת כנציגת הציבור, ואילו תפקידו של ביהמ"ש מתמצה בפרשנות וביישום החוקים על סכסוכים קונקרטיים שהובאו בפניו".
עוד הוסבר כי "מיום הקמתה של המדינה ועד שנת 1995 מוסכם היה כי דמוקרטיה פירושה 'שלטון העם'... תפקידו של ביהמ"ש הצטמצם לפרשנות וליישום החוקים. בשנת 1995, בפסק דין בנק המזרחי בהסתמך על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שנחקק בשנת 1992, הפך ביהמ"ש העליון את הקערה על פיה וקבע כי לביהמ"ש סמכות להכריז על בטלותו של חוק שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, זאת למרות שסמכות שכזו לא הוקנתה לו באופן מפורש בחוק. עד היום פסל ביהמ"ש העליון 14 חוקים ומנע בכך מהכנסת להגשים את רצון העם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות".
כמו כן, נטען כי "המהפכה החוקתית שיבשה את האיזון העדין שבין הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
הצעת החוק, שנוסחה בסיוע תנועת "דרך חיים" על ידי עו"ד אורי ציפורי, דומה במהותה למודל המקובל באנגליה, שלפיו כאשר מובא בפני בית המשפט דבר חקיקה, החורג לכאורה מהוראות "חוקתיות", מפנה ביהמ"ש את תשומת ליבו של הפרלמנט לחריגה. הפרלמנט שוקל את דברי ביהמ"ש ומחליט אם רצונו לשנות את החוק, לבטלו או להותירו על כנו. כל זמן שהפרלמנט לא קיבל החלטה אחרת - יעמוד החוק בתוקפו.
מלבד ח"כ יוגב, חתמו על הצעת החוק: יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן והח"כים מיקי זוהר, יהודה גליק, אורן חזן, אברהם נגוסה, נאוה בוקר (הליכוד), בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי), משה גפני, מנחם אליעזר מוזס, אורי מקלב, ישראל אייכלר (יהדות התורה), יואב בן־צור, יגאל גואטה ומיכאל מלכיאלי (ש"ס).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו