דו"ח המבקר: ליקויים קשים בניהול כספי קק"ל

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, חושף ליקויים קשים במערכת היחסים הכלכלית בין קק"ל למדינה: "אין למדינה מידע מהימן על ערך הקרקעות שהעבירה לקק"ל", אשר עשוי להסתכם במיליארדי דולרים, ולא על הוצאות קק"ל על פיתוח הקרקעות שקיבלה מהמדינה. מהדו"ח עולה כי המדינה גם אינה יודעת אם היא חייבת כספים לקק"ל או שהקרן חייבת לה.

המבקר כותב כי לא קק"ל ולא המדינה ניהלו רישום לגבי היקף ההוצאות של קק"ל על פיתוח האדמות שהועברו אליה על ידי המדינה. באוגוסט 2014 העריכה קק"ל כי המדינה חייבת לה כ-10.5 מיליארד שקלים, אך המדינה עצמה לא ידעה לספר מהו ערך הקרקעות שהועברו לה.

הדו"ח החדש הוא דו"ח משלים לדו"ח ביקורת מיוחד בנושא "הקרן הקיימת לישראל - פעולות לפיתוח מקרקעי ישראל", שמשרד המבקר פרסם ינואר השנה.

כ-51,000 דונם הועברו - ללא אישור

על פי האמנה שנחתמה בין הממשלה לבין מנהל פיתוח הקרקע בקק"ל ב-1961, קק"ל אמורה לממן מתקציבה את הפיתוח שהיא עושה במקרקעי המדינה ולאחר מכן לקבל מהמדינה החזר. ב-1991 חתמו המדינה וקק"ל הסכם, שעל פיו החזרי המדינה לקק"ל בגין פיתוח מקרקעי המדינה ייעשו באמצעות העברת שטחים מהמדינה לקק"ל. בעקבות ההסכם, בין ספטמבר 1991 לאפריל 1992 העבירה המדינה לקק"ל כ-51,000 דונם בגליל. אלא שדו"ח המבקר חושף כי בניגוד לנדרש בחוק מקרקעי ישראל, משרד האוצר לא פנה לוועדת הכספים של הכנסת לצורך קבלת אישור להעברת אותם קרקעות.

"מאות אלפי שקלים הועברו לקק"ל - במקום לקרן מיוחדת" // צילום: אנצ'ו גוש ג'ני

עוד מתריע המבקר כי המדינה אינה יודעת אם היא זו שחייבת כספים לקק"ל עבור פיתוח הקרקעות שהועברו אליה, או שמא קק"ל היא שחייבת למדינה כספים, בהתחשב בשווי הקרקעות שקיבלה. עוד עולה כי מאות מיליוני שקלים שהתקבלו כהכנסות מאותן קרקעות, הועברו לקק"ל במקום להיות מופקדים בקרן מיוחדת, כפי שנכתב בהסכם.

שפירא שואל בדו"ח אם יש מקום בכלל לשימוש בקרקע כאמצעי תשלום בהתחשבנות על חובות עבר ובעת קביעת מנגנון תשלום עתידי, ובפרט בהיקף כה נרחב.

קק"ל ניסתה לבלום את הפרסום

בתוך כך, קק"ל ניסתה למנוע את פרסום ממצאי הדו"ח לציבור הרחב. בדצמבר 2016 הגישה בקשה לוועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת להטיל חסיון על חלק זה של הדו"ח, אך לאחר כמה דיונים, נדחתה.

מקק"ל נמסר: "קק"ל מאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. הנהלת קק"ל הנוכחית מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מנהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה ותמשיך בדרך זו, כדי להגשים את חזונה וייעודה למען העם היהודי ומדינת ישראל. התוספת לדו"ח מתייחסת להסכם שנחתם בשנת 1991, שהוגדר בשעתו על ידי ממשלת ישראל כ"סודי", והיא אף ציינה שחשיפתו תפגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. קק"ל עודנה מאמינה, כי השיקולים שעמדו בבסיס הטלת החיסיון נכונים גם בימינו אנו, אך ההחלטה בנושא נמצאת בסמכות ממשלת ישראל וכנסת ישראל, ומשהוחלט על ידי גופים אלה לפרסם הדו"ח, אנו מכבדים זאת".