"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מחצית מאפליקציות הפנס לסלולרי - תוכנות ריגול"

מייסד צ'ק פוינט, גיל שויד: "אנשים לא מבינים שתוכנות חינמיות הן למעשה פיתוי כדי שיורידו אותן" • "יש סיכונים גדולים בשימוש באפליקציות בנקאיות"

,עודכן
"אחת האפליקציות החינמיות מהוות סיכון אבטחתי // צילום אילוסטרציה: gettyimges

"מחצית מאפליקציות הפנס לסלולר הן תוכנות ריגול. אנשים לא מבינים שתוכנות חינמיות הן למעשה פיתוי כדי שיורידו אותן. מחצית מאפליקציות הפנס שמורידים - כאשר מפעילים אותן הן מתחילות לרגל". כך אמר אתמול מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שויד, ביום עיון של הפיקוח על הבנקים.

שויד התייחס כנראה לשמועות שנפוצו עוד בשנת 2014, כאשר חברת אבטחת הסייבר SnoopWall פירסמה דו"ח הערכת איומי אבטחה. על פי הדו"ח, אפליקציות פנס למכשירי אנדרואיד - שהן בין האפליקציות החינמיות הנפוצות ביותר - מהוות סיכון אבטחתי, שכן אור הפנס יכול לשאת עליו מידע, אם הוא משדר בפולסים קצרצרים, שאי אפשר להבחין במרווחים ביניהם. חברת סנופוול לא סיפקה מעולם הוכחות לטענה זו, ולדברי מומחי סייבר, כל אפליקציה יכולה לשמש למשיכת מידע מהטלפון, ולא רק אפליקציות של תאורת הפנס. השמועות על האפשרות של משיכת מידע מהטלפון באמצעות אור הפנס עלו בין השאר בגלל ההיתר הגורף שעליו מתבקשים בעלי הטלפונים לאשר בזמן הורדת התוכנה, ולפיו הם מתירים למחברי האפליקציה למשוך מידע מהטלפון. בקשה להיתר כזה צמודה היום כמעט לכל אפליקציה, העושה שימוש סטטיסטי במידע הנאסף בשרתי התוכנה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

שויד // צילום: גדעון מרקוביץ'

בשיחה עם המפקחת על הבנקים חדוה בר, שהתמקדה בנושאי הסייבר וניהול הסיכונים בעולמות הבנקאות, אמר שויד: "הבנקים בישראל כיום לא מנסים לגרום ללקוחות להוריד גם אפליקציית אבטחה במקביל להורדה למובייל של האפליקציה הבנקאית. זו שאלה - האם הלקוח מצפה מהבנק לספק לו רק שירותי בנקאות או גם שירותי אבטחה - ולכן אני לא בטוח עד כמה הנושא הזה ישים".

לדברי שויד, "יש כיום סיכונים מאוד גדולים בשימוש באפליקציות בנקאיות במובייל - וזה עקב אכילס הכי גדול כיום". לשאלת המפקחת אם קידום הטכנולוגיה והחדשנות מגדילים או מקטינים את הסיכונים, השיב שויד כי זו שאלה פילוסופית שמאוד קשה לענות עליה. "סיכוני הטכנולוגיה מצד אחד הם סיכונים רחבים יותר - התוקפים יכולים להיות בכל מקום ומכל זהות - ממשלות או אנשים פרטיים. מצד שני, טכנולוגיה יכולה לצמצם סיכונים", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר