"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביקורת סרט: "הסוכן" אפקטיבי, גם אם דידקטי

מבקר הבית על "הסוכן", איראן 2016

,עודכן
דמויות מורכבות ומרובות רבדים. "הסוכן" // דמויות מורכבות ומרובות רבדים. "הסוכן"

"הסוכן", סרטו זוכה האוסקר של הבמאי האיראני המהולל אסגאר פרהאדי, הוא מותחן נקמה אינטליגנטי, אנושי ויומיומי שעוסק בנשים חכמות ובגברים חלשים.

זהו אינו דבר חדש, כמובן. גם שני סרטיו הקודמים של פרהאדי - זוכה האוסקר "פרידה", ואופרת הסבון האיכותית "העבר" - שהביאו לו פרסים יוקרתיים ותהילה בינלאומית, הסתובבו באותן טריטוריות בדיוק. עם זאת, הפעם האלמנטים הז'אנריים בולטים יותר לעין, ובעת הצפייה היה לי קשה שלא להיזכר בסרט הצרפתי המרתק והשנוי במחלוקת "היא", מותחן נקמה נוסף מן העת האחרונה, שעסק בנושאים דומים (באופן מאוד שונה).

במרכז העלילה אנו מוצאים את עימאד (שהאב חוסייני) ורנה (טרנה אלידוסי) - זוג נשוי שמבלה את הערבים שלו על במת התיאטרון, בגירסה מקומית של מחזהו הקלאסי של ארתור מילר, "מותו של סוכן". בתחילת הסרט השניים נאלצים לפנות את דירתם לאחר שעבודות בנייה סמוכות מאיימות למוטט את הבניין שלהם. אך הדירה החדשה והחביבה שאליה הם עוברים מתבררת עד מהרה כבעייתית, שכן הדיירת הקודמת היתה יצאנית ולא כל לקוחותיה מודעים לכך שהיא החליפה כתובת.

וכך, באחד הערבים שבהם רנה נמצאת לבדה בבית, אל הדירה נכנס גבר זר ומסתורי שתוקף אותה. רנה, שנפצעת בראשה, אינה זוכרת דבר מהמקרה (או כך לפחות היא אומרת). ואף על פי שניכר שהאירוע הותיר אותה במצב טראומתי, היא מבקשת מבעלה שלא יערב את המשטרה.

עימאד נשמע לבקשותיה של אשתו. אך העניין אינו מניח לו, ובעזרת כמה חפצים שהתוקף הותיר מאחור - מפתחות לרכב, פלאפון וערימת שטרות - הוא יוצא לאתר את האיש בעצמו. מה יעשה כאשר ימצא אותו?

היכולות המרשימות של פרהאדי ליצור דמויות מורכבות ומרובות רבדים, ולערב אותן בתסבוכות מוסריות הרסניות שכל אחד יכול להזדהות איתן, באות לידי ביטוי גם ב"הסוכן". הסימפתיה של הצופים מתמידה להתהפך בהתאם לאירועים הלעיתים מפתיעים שמתרחשים על המסך, ושוב מתברר כי למרבה התסכול, אין דבר כזה "תשובות פשוטות". גם כאשר השאלות שניצבות מולנו נראות מאוד קלות למענה.

בתוך כך, "הסוכן" - שמרבה להשתמש במחזהו של מילר כדי לספק לסיפור עומק אלגורי נוסף - מותיר את הצופים בתחושה שהוא קצת נחוש מדי להוכיח את הפואנטה ההומניסטית והפייסנית שלו. בסופו של דבר, למרות הרצון העז לגלות את פתרון התעלומה, הסרט אינו באמת מצליח ללפות את הצופים באחיזתו, והשיא האמוציונלי והדרמטי שלו אמנם אפקטיבי, אמביוולנטי ומעורר מחשבה, אך גם מעט מניפולטיבי ודידקטי.

מצד אחד, יש להעריך את האופן האמיץ והכן שבו פרהאדי מצליח לגעת בנושא נפיץ למרות המגבלות הקשוחות שמוטלות על יוצרים באיראן. מצד שני, אף ש"הסוכן" הוא בהחלט סרט ראוי, "היא" לא רואה אותו ממטר.

ציון: 7

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר