ביישוב הדתי חשמונאים שליד מודיעין, יושבת משפחת קרוואני – האב רונן, האם אסתר ושלושת ילדיהם – שבעה על בנם, שגב, שנפטר בפתאומיות בעקבות מפרצת במוח. שגב היה אמור לחגוג אתמול את יום הולדתו ה־14 ובמקום זאת, קברה אותו משפחתו ביום שישי, לאחר שלושה ימים שבהם נאבקו הרופאים על חייו.
בשיחה עם "ישראל היום", משחזרים ההורים את הימים האחרונים של בנם ואת ההחלטה לתרום את איבריו. "במהלך סעודת הפורים התחלתי לרקוד ושאלתי את הילדים מי מצטרף אלי. שגב היה היחיד שקם והחל לרקוד איתי. בדיעבד אני מבין שזה היה הריקוד האחרון שלנו", אומר האב רונן בעצב.
הוא מספר כי ביום שני ביקש בנו ללמוד איתו למבחן. מעולם לא ביקש בקשה שכזאת. האב והבן ישבו ביחד עד שעה מאוחרת ולמדו. לפני שהלך לישון, נכנס שגב לחדר הוריו, חיבק את אמו ונתן לה נשיקה. "הוא הלך לישון ואנחנו הלכנו לישון עם חיוך", אומר האב.
האם אסתר משחזרת את היום שבו התמוטט עולמם. זה קרה ביום שלישי שעבר. שגב חזר מהישיבה התיכונית בחשמונאים לאכול ארוחת צהריים בבית ולאחר מכן חזר ללימודים. "בסביבות השעה ארבע הוא חזר הביתה והתלונן שכואב לו הראש. הוא הלך לשבת בחדר ואני אמרתי לו שינוח קצת. וזהו. אחרי פחות משעה הוא התחיל להקיא ונפל. הזעקתי את מד"א ופרמדיק שהוא חבר שלנו. הם הגיעו מהר וניסו לבצע בו החייאה", מספרת האם.
שגב פונה לבית החולים ושם, לאחר בדיקות, סיפרו הרופאים להורים ההמומים כי מפרצת במוח של בנם התפוצצה. הרופאים ניסו להקטין את הדימום שפגע במוח הקטן והתפשט לגזע המוח, אך ביום חמישי נאלצו לומר להורים כי אפסה התקווה. לרונן, שעובד במשרד מבקר המדינה ולאסתר, מורה, היה ברור מיד כי הם תורמים את איבריו של בנם, ובין השאר הושתלו מגופו ריאות וכליות.
שגב, שבחייו השפיע באופן חיובי על כל מי שהיה סביבו, הילד החייכן, ששש תמיד לעזור לכולם, התנדב לסייע, היה כולו לב ונשמה. "ברגע שהרופאים הציגו בפנינו את התמונה, הבנו לאן זה הולך", אומרת אסתר. ההורים התייעצו עם רב שתמך בהחלטתם. "לא היתה לי התלבטות", אומר רונן ומוסיף: "רצינו ששגב, שעשה כל כך הרבה מעשים טובים בחייו, יוכל גם במותו להעניק חיים לאחרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו