"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הימין המתון ניצח - ושלח מסר לאירופה

הקולות בהולנד עדיין נספרים, אבל התוצאה ברורה: הימין הקיצוני לא שבר את תקרת הזכוכית • המסקנה: האזרחים מודאגים - אבל מעדיפים ידיים מנוסות על ההגה • לידיעת הקוראת מארין לה פן

,עודכן
נחלש וניצח. המנצח, רה"מ רוטה // צילום: GettyImages // נחלש וניצח. המנצח, רה"מ רוטה // צילום: GettyImages

אירופה מתחילה לנשום לרווחה: הולנד אמרה לא למועמד הימין הקיצוני חרט וילדרס, ובכך העניקה לחלום האירופי עוד הזדמנות. עם זאת, המסר ההולנדי לאירופה היה ברור: אין להעניק לימין הקיצוני מונופול על הערכים הלאומיים, ויש להציג עמדה קשוחה כאשר המדינה מאוימת צבאית או דיפלומטית.

זה בדיוק מה שעשה ראש הממשלה מארק רוטה במשבר הנוכחי עם טורקיה, וזה מה שזיכה אותו ואת מחנה הימין־מרכז בניצחון, אף שמפלגתו שלו נחלשה.

שאגות השמחה ביבשת נשמעו היטב: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר ונשיא צרפת פרנסואה הולנד הפליגו בשבחים לעם ההולנדי וציינו כי מדובר בניצחון של הדמוקרטיה על פני החושך, על אי הסובלנות ועל הקיצוניות. הם דיברו על הולנד, אבל פיללו למעשה שכך יהיה גם אצלם בבחירות הקרובות.

הגיע לתקרה? וילדרס // צילום: רויטרס

וילדרס אמנם חיזק את כוחו מ־15 ל־20 מושבים (על פי הספירה שעדיין אינה סופית), אבל היו לו לפני שבע שנים 24 מושבים. אם אחרי כל הרעש העולמי הגדול ואם אחרי ברקזיט וטראמפ הוא נבלם ב־20 מושבים - זוהי סיבה לאופטימיות מבחינת מתנגדיו בהולנד. "ייתכן שהוא הגיע לתקרה שלו", אומרים לי כאן.

מצד שני, וילדרס מייצג כוח שאי אפשר להתעלם ממנו, והוא למעשה עיצב את התנהלותם של שאר המועמדים בבחירות. הוא עצמו אמר לראש הממשלה רוטה אחרי הבחירות: "אתה עדיין לא נפטרת ממני".

פוליטיקה פושטת רגל

הימין ניצח, וגם רעיונותיו של וילדרס קיבלו דחיפה: סלידה מהאיחוד האירופי, סלידה מהמשך ההגירה המוסלמית, רצון לנקוט יד קשה נגד מי שלא מקבל את ערכי המדינה ולא משתלב בה. ואולם, המצביעים הבהירו כי את המדיניות בפועל הם מעדיפים להשאיר בידיים מנוסות ומתונות יותר ולתת למפלגות הקיצוניות לעשות בעיקר רעש.

מחנה הימין־מרכז נחלץ מהפסד, אך צריך לעשות בדק בית; מחנה השמאל, של הלייבור, צריך לעשות חשבון נפש של ממש (חוץ ממפלגת הירוקים,

שהצלחתה המסחררת מלמדת אולי על נישה שהשמאל עדיין שולט בה: איכות הסביבה).

המסקנה הגדולה מהבחירות בהולנד היא שהפוליטיקה הקלאסית כפי שהתרגלנו אליה נמצאת בפשיטת רגל; המצביעים שהגיעו בהמוניהם לקלפי מחפשים מסר ברור, ולא יהססו לפזול לעברו של הימין הקיצוני - גם אם בסופו של דבר יחליטו לא לתת לו את המפתחות.

בעקבות המסקנה הזו אפשר גם לשער שמארין לה פן לא צפויה לנצח בבחירות בצרפת, לפחות לא לפי הלך הרוח הנוכחי, אף שהדרך שלה פשוטה יותר - שכן מדובר בבחירות ישירות.

הבחירות בצרפת יהיו סוערות, בין השאר מכיוון שהנשיא המכהן מוותר על כהונה נוספת ולמעשה נותן לשני מועמדים לא ממסדיים את הבמה. הבחירות יעשו רעש גדול, אבל ההתגייסות נגד לה פן בסבב השני של הבחירות, במאי, אמורה לסגור לה את הדלת לארמון האליזה. בכל מקרה אסור לשכוח שהמירוץ האמיתי רק מתחיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר