"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לדווח על שמועות להטרדה מינית בעבודה"

בית הדין לעבודה פסק באופן תקדימי כי מנהל עבודה מחויב לדווח על הטרדה מינית, גם אם רק מדובר בשמועה

,עודכן
הטרדה ותקיפה מינית (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

תקדים: בית הדין לעבודה בתל אביב פסק אתמול (ראשון) כי מנהל עבודה חייב לדווח גם על שמועות להטרדות מיניות במקום העבודה. זאת, על רקע תביעה מצד עובד שהובילה לפסיקת השופט, שחייב את החברה לפצות אותו בסך של 25 אלף שקלים.

התביעה הוגשה נגד חברת "תעבורה אחזקות" העוסקת בייבוא כלי רכב גדולים. התובע עבד בחברה ופוטר כעבור שנה וחצי, בגלל סיבות שאינן קשורות להטרדות מיניות, אלא בגלל מחלוקת בינו לבין מנהלו הישיר ואי התאמה חברתית.

בתביעה טען התובע, כי משניסה למצוא עבודה אחרת, אחד מאנשי החברה הנתבעת הפיץ שמועות כי הטריד מינית שתי נשים בחברה. עוד טען התובע כי שמועה זו "עשתה לה כנפיים" והופצה בין הגורמים בענף הרכב ולכן לא התקבל לעבודה בחברה עמה ניהל מו"מ מתקדם.

לטענת התובע, היה על מנהלי החברה בה עבד לפנות בזמן אמת, ללא דיחוי, לממונה על הטרדות מיניות כדי לבדוק את העניין, להזים את השמועות, ולהגן על שמו הטוב.

השופט דורי ספיבק פסק כי על מנהליו של העובד המפוטר (התובע) חלה חובת דיווח גם כשמדובר בשמועות בלבד, גם אם לא הוגשה תלונה רשמית מצד המתלוננת. ובעניינו של התובע, לאחר ששמע עדים משני הצדדים במשפט פסק השופט כי "אין בפנינו כל טענה שהתובע הטריד מינית".

בתוצאה הסופית קבע השופט כי הנתבעת הפרה הוראה בתקנות למניעת הטרדות מיניות "המחייבת אותה להעביר לבדיקת הממונה את השמועה שהופצה אודותיו של העובד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר