עזה: בסוף, יצטרכו להחליט

אחת הטענות המרכזיות בדו"ח מבקר המדינה על "צוק איתן" קובעת כי הדרג המדיני לא טיפל במשבר בעזה כדי לבלום את ההסלמה. גם כעת לא נעשה דבר בעניין. ממשלת ישראל לא יודעת מה בדיוק היא רוצה מעזה. הנתונים ברורים - הרצועה נמצאת היום כולה בשליטת אויב שאינו שואף מערבה, אל הקידמה, אלא מזרחה וצפונה, לכיוון פגיעה בישראל. והשאלה נותרה בעינה: כיצד להתמודד עם עזה ולשבש את תוכניות השולטים בה? 

אחת האפשרויות היא הקמת נמל ימי מול העיר עזה. זו תוכניתו של השר ישראל כץ, שבה תומכים היום כל שרי הממשלה, למעט נתניהו. הקמת אי מול עזה תאפשר ליצור מקומות עבודה ולספק תשתיות עצמאיות, ללא תלות בישראל. היא עשויה להסיר מאיתנו את הלחץ הבינלאומי ולפתוח לעזתים דלת לעולם, שתושם תחת פיקוח ביטחוני ושאותה יהיה אפשר לסגור במהרה. השאלה היא אם אפשר לנתק את עזה מהבעיה הפלשתינית בכללותה. דבר אחד ברור כעת והוא שבנושא עזה עדיין אין בקבינט המדיני־ביטחוני הסכמה אסטרטגית. 

מה כן רואים בקצה המנהרה? שני קיצונים מנהלים היום את עזה: יחיא סינוואר ומוחמד דף. ההערכה היא שכעת, כאשר ישראל מחריפה את התגובה על כל ירי מהרצועה, הם מבינים שמפעל חייהם עלול להיהרס. האם יישבו בחיבוק ידיים? 

 

גרסאות סותרות

שתי טענות מרכזיות השמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בטרם פורסם דו"ח המבקר על מבצע צוק איתן. הראשונה - ששיתף באופן מלא את הקבינט המדיני באיום המנהרות החודרות לשטח ישראל. השנייה - שמטרת המבצע הושגה, והתוצאות מדברות בעד עצמן: המנהרות הושמדו, חמאס ספג פגיעה קשה ובעזה נגרם הרס רב, שמביא להרתעה. 

אין זו הפעם הראשונה שנתניהו אומר כך. הוא העלה זאת לראשונה בפומבי בכנס של השלטון המקומי בינואר האחרון. בכנס, וגם לפני כן, קיים שורה של תדרוכים ארוכים עם נציגי כלי התקשורת והצביע על כל האזכורים למנהרות בפרוטוקולים של ישיבות הקבינט. 

אפילו השבוע, לפני פרסום הדו"ח, אמר נתניהו כי "איום המנהרות הוצג בפירוט בפני שרי הקבינט ב־13 ישיבות נפרדות. הוא נדון בכל חומרתו". מאידך גיסא, במשך חודשים ארוכים נשמעו גרסאות הנגד, בין השאר של יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, ושל יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שטענו כי הקבינט המדיני־ביטחוני לא עודכן בנושא וכי לא התנהל דיון משמעותי ומסודר באיום המנהרות בעזה. 

נתניהו הציג גירסה אחת, אלא שמבקר המדינה לא קיבל אותה והציג גירסה אחרת: ממארס 2013 ועד יולי 2014 לא קיים נתניהו, העומד בראש הקבינט, שום דיון מפורט באיום המנהרות או בשאלה האסטרטגית בנושא עזה. מתוך מאות שעות של דיוני קבינט, הוא ציטט בחודשים האחרונים אמירות בודדות שהשמיע בנושא המנהרות.

הדיון במנהרות לא היה מפורט. ישיבת ממשלה בזמן מבצע צוק איתן // צילום: יוסי זליגר

בפועל, לא התקיים שום מפגש של הקבינט שכותרתו היתה סוגיית המנהרות, או תת־דיון, או דיון של חצי שעה או של עשר דקות. נוסף על כך, בסיום צוק איתן הצהירו נתניהו, יעלון, גנץ ואלוף פיקוד הדרום כי המנהרות הושמדו, אך דו"ח המבקר מלמד כי הדבר נכון רק לגבי מחציתן - כך שמטרת המבצע לא הושגה.

 

הרוח הרעה שנשבה

המבקר שפירא ויתר בדו"ח הנוכחי על עצת קודמו, שקבע "אחריות מיוחדת" לכשלים שנמצאו (באסון הכרמל ב־2010). השבוע, אם להסיק מההודעה שפירסם, היה נדמה שהתחרט על כך. אחרי הדברים של נתניהו אמר המבקר כי הדו"ח "חושף ליקויים מהותיים בהתנהלות הקבינט המדיני־ביטחוני, שהעומד בראשו הוא ראש הממשלה. חיוני ביותר שבדרג המדיני יתמקדו בלימוד הדו"ח ובהפקת לקחים ממנו, ולא בהשמצות". 

עיון בדו"ח מלמד מה היתה הבעיה המרכזית של רה"מ נתניהו: הגיבוי ושיתוף הפעולה עם שר הביטחון דאז, משה יעלון, ועם הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, שהדו"ח מלמד על גודל מחדליהם במערכה בצוק איתן. 

נתחיל דווקא בביקורת הפחות מתוקשרת, הנוגעת לביטול האבטחה ביישובי עוטף עזה - שהתברר ככזה שיכול היה לעלות במחיר דמים יקר. מחדל שני קשור להרחקת מפקד החזית, האלוף סמי תורג'מן, מהקבינט המדיני־ביטחוני: תורג'מן הגיע לדיוני הקבינט פעם אחת בלבד, שבה התברר כי הוא בעד מהלך צבאי בעזה - בניגוד לעמדת יעלון והרמטכ"ל גנץ. תורג'מן אמר כי אפשר להיכנס לרצועה, לטפל באיום ולצאת, גם ללא כיבוש העיר עזה כולה. 

מחדל שלישי בהקשרים הללו קשור לתקיפה מהאוויר של פירי הכניסה למנהרות חמאס, שהתבררה כטעות חמורה. צעד זה פגע בכוחות הקרקעיים של צה"ל, שנאלצו לפנות את הריסות הבניינים שהופצצו כדי להיכנס לתוך המנהרות, ועשו זאת תוך כדי המתנה לכלי ההנדסה הכבדים שלא היו בנמצא. בזמן הזה נהרגו 30 חיילים, ולא בקרב או בתנועה, אלא בהמתנה בשל מחדלים אסטרטגיים. 

מחדל רביעי קשור להסכמה להיכנס להפסקות אש מרובות, שפגעו ברוח הלוחמים והסתיימו תמיד ביוזמת חמאס ולא בשליטה וביוזמה של ישראל. קל לשכוח שבזמן אחת מאותן הפסקות אש נהרגו שלושה: רס"ן בניה שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וסגן הדר גולדין ז"ל, שגופתו נחטפה אל תוך מנהרת הטרור. השלושה פעלו במנהרה "על יבש", כדי לכבד את הפסקת האש, ולא בנוהל המקובל של ירי לתוך המנהרות.

בוגי וגנץ הם ליבת הרוח שנשבה אז. אי אפשר שלא להסכים עם מה שאומר השר יואב גלנט: בסופו של דבר, האזרחים נותנים בידי שר הביטחון והרמטכ"ל את טובי בניהם, ומעניקים להם בכל שנה עשרות מיליארדי שקלים. יש להם סמכות כמעט בלתי מוגבלת, ומבקשים מהם לחתור למגע ולנצח. השבוע, אחרי שמיליוני האזרחים שהיו תחת איום בצוק איתן נחשפו לדו"ח, תחושת החמיצות של אז התחלפה בכעס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו