שר הביטחון והרמטכ"ל הובילו את ראש הממשלה להחלטה שגויה להפציץ מהאוויר את הכניסות למנהרות ההתקפיות של החמאס. זאת, מתוך תקווה כי הדבר יספיק ולא יחייב מהלך צבאי קרקעי. שר הביטחון והרמטכ"ל ידעו כי הפצצת פתחי המנהרות עשויה להקשות בעתיד על כוחות קרקעיים שייכנסו להשמיד את המנהרות. כפי שאכן קרה, כשהקבינט החליט לבסוף ללכת למהלך קרקעי וקבע את יעד המבצע, להשמיד את המנהרות.
שרי הקבינט שאמורים לפי חוק לקבל את ההחלטה להימנע ממהלך קרקעי, לא ידעו את כל הפרטים. כאמור, אחר כך, הקבינט החליט על כניסה קרקעית, שארכה זמן רב מהמתוכנן ובמהלכה היו לכוחות אבדות. זאת המסקנה הקשה ביותר שעולה מדוח מבקר המדינה בנושא מבצע צוק איתן. עוד קובע המבקר, כי המבצע הסתיים כאשר רק 50 אחוזים מהמנהרות הושמדו וכי השאר, עדיין קיימות.
למרות שמבקר המדינה יוסף שפירא החליט הפעם שלא לקבוע "אחריות מיוחדת" ולסמן אשמים, הביקורת ברורה והיא נגד רה"מ בנימין נתניהו, שר הביטחון בזמן המבצע, משה בוגי יעלון והרמטכ"ל בזמן המבצע, רא"ל בני גנץ. השלושה, כמו גם ראש אגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל, אביב כוכבי וראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), יוסי כהן, סופגים ביקורת קשה בדוח. שרי הקבינט, לפי הדוח, לא ידעו את הדרוש על מנת להיות חלק מהדיונים. השר שמוזכר לטובה, הוא נפתלי בנט, שמוזכר בשני פרקי זמן משמעותיים: כמי שגילה ממקורות אחרים אודות איום המנהרות והעלה את הנושא בפני ראש הממשלה בקבינט, ובפעם השנייה, כאשר הטיל ספק ביעילות ההפצצות מהאוויר.
הדוח הזה, שמגלה את גודל המחדל של צה"ל ושל הדרג המדיני בטיפול המנהרות ההתקפיות של החמאס מעזה לתוך שטח ישראל, נולד כשהמבקר החליט לבדוק את "תהליך קבלת ההחלטות במבצע צוק איתן". הדוח בחן אלפי מסמכים רשמיים, של הממשלה, של צה"ל, השב"כ והמועצה לביטחון לאומי וגבה עדויות ממאות אנשים שהיו במוקדי קבלת ההחלטות. הדוח מתייחס לממשלת נתניהו שנבחרה במרץ 2013, דרך חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון בחודש יוני 2014 ולהמשכו, במבצע צוק איתן, שנמשך 50 יום ובמהלכו נהרגו 74 חללים.
בדוח יש ביקורת קשה על רה"מ נתניהו ושר הביטחון לשעבר יעלון, שהכירו את האיום במשך חודשים ארוכים והגדירו את הנושא כאיום אסטרטגי ואף קיומי, אך לא העבירו את המידע לשרים, נמנעו מלקיים דיון בקבינט, הפורום החוקי שבו יש להעלות נושאים ולהורות לצבא כיצד להתכונן אליו. הביקורת נמשכת גם נגד הרמטכ"ל גנץ, ראש המל"ל כהן וראש אמ"ן כוכבי, שידעו על איום המנהרות ולא יזמו דיון בנושא בקבינט.
כאמור, כותב המבקר, כי במהלך מבצע צוק איתן שר הביטחון והרמטכ"ל הציעו מהלך אווירי בלבד לטיפול במנהרות ולא הציגו לשרים את המידע המלא, לפיו תקיפה אווירית בלבד לא תפטור את הבעיה ואף תקשה על כוחות קרקעיים לסיים את המלאכה של השמדת המנהרות, כפי שאכן קרה.
תקלה חמורה נוספת עליה מצביע המבקר, היא בפערים של הערכות המידע בין השב"כ לאמ"ן, סביב השאלה האם החמאס מעוניין בהסלמה.
נתניהו ויעלון התעלמו מהחוק המחייב שיתוף שרי הקבינט
הדוח עליו חתום מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, נערך בידי תא"ל במילואים יוסי ביינהורן, המשמש כאחראי על נושא מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. שם הדוח הוא "תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע צוק איתן ובתחילתו". בעיקרי הדוח, מסקנה לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו זיהה בוודאות את הסכנה מפני המנהרות, אך לא שיתף את שרי הקבינט המדיני ביטחוני במידע מסווג, בכל הקשור לדיונים בנושא רצועת עזה והמנהרות. מדובר למעשה בעבירה על חוק יסוד: הצבא ובפגיעה בנהלים שנקבעו ובערכים שהמדינה קבעה כדי להגן על המשטר הדמוקרטי.
רה"מ נתניהו זיהה את איום המנהרות ולא שיתף את חברי הקבינט // צילום: גדעון מרקוביץ'
קבינט הוא פורום מצומצם, שבראשו עומד ראש הממשלה ושבנוסף, חברים בו השרים הבכירים הדנים בנושאים מדיניים וביטחוניים. המבקר מזכיר כי במשטר דמוקרטי, בשל חשיבות שיש לדיון לפני קבלת החלטות הרות גורל ובשל גודל האחריות בנושא חיי אדם, לפי החוק, הצבא כפוף רק למרותו של הקבינט. משמע, לצוות של אנשים ולא למרותו של אדם בודד, כמו הרמטכ"ל, שר הביטחון, או ראש הממשלה. זאת, מתוקף חוק יסוד: הצבא, לפיו העם בוחר את הכנסת, הכנסת בוחרת ממשלה וראש הממשלה מרכיב קבינט ששריו הם האחרים על צה"ל.
הדוח מתייחס לממשלת ישראל מספר 33, בראשותו של רה"מ בנימין נתניהו, שהחלה לכהן בחודש מרץ 2013. ממצאי הדוח מראים, כי בידי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון דאז משה יעלון, הרמטכ"ל דאז רא"ל בני גנץ, ראש אמ"ן דאז, האלוף אביב כוכבי וכן בידי ראש המועצה לביטחון לאומי דאז, יוסי כהן (שהיום מכהן בתפקיד ראש המוסד) ובידי ראש השב"כ דאז, יוסי כהן - היה מידע משמעותי והכרחי שקבע כי יש 30 מנהרות של החמאס שמתחילות ברצועת עזה ויוצאות לשטח מדינת ישראל. נתניהו ויעלון אף הגדירו את התופעה איום אסטרטגי נגד ישראל. המידע הדרמטי הזה, לא נמסר לשרי הקבינט כמתחייב ולא הוביל לדיון בנושא בפורום הממשלתי הרלוונטי.
המבקר כותב כי נתניהו ויעלון הגדירו את המנהרות מרצועת עזה, כאיום אסטרטגי וכמשמעותי ביותר. הם זיהו את הבעיה, אך לא הציגו את הדברים לשרי הקבינט במפורט. לא התקיים בקבינט שום דיון בנושא איום המנהרות. הדיונים נמשכו שעות ארוכות, לפעמים דיונים נמשכו 10 שעות ויותר, בלי שהנושא עלה, לא לדיון באופן מלא ולא לדיון משני. ראש הממשלה הזכיר את נושא המנהרות מספר פעמים, לשניות בודדות, באמירות שהמבקר מגדיר "אמירות כלליות ומעטות בלבד, שלא היה בהן כדי להביא את חומרת האיום והיקפו למודעות יתר שרי הקבינט". השרים ששמעו את האמירות הכלליות, לא הבינו – ולמעשה לא יכלו להבין - את גודל האיום.
בהיעדר דיון בקבינט בנושא המנהרות, לא היה שום מנגנון בקרה בנושא. המבקר קבע: "ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר לא וידאו שקיימות בצה"ל תכניות מבצעיות ללחימה במרחב רווי מנהרות ולהתמודדות עמן בלחימה, שצפוי היה שיידרשו במסגרת תמרון ברצועת עזה - תמרון שהיה בבחינת הזדמנות לטפל באיום, שלא היה לו פתרונות אחרים יעילים דיים בעת ההיא".
הדיון המשמעותי הראשון שהתקיים בקבינט בנושא המנהרות, נעשה כבר בתוך רצף האירועים של חטיפת שלושת הנערים, שהוביל למבצע "שובו בנים" ואחר כך התגלגל ל"מבצע צוק איתן". מדובר בדיון שהתקיים בתאריך 30 ליוני 2014, לאחר שהשר נפתלי בנט העלה את הנושא. בנט העיד בקבינט כי ירד לשטח, שוחח עם קצינים וגילה כי יש 30 מנהרות התקפיות שחודרות משטחי עזה לשטחי ישראל ודרש מראש הממשלה הסברים. אחר כך, ראש הממשלה ביקש מראש השב"כ למסור לקבינט פרטים מפורטים בנושא, דבר שנעשה, לאור אותו דיון, רק כשבוע אחר כך, בתחילת יולי.
לסיכום, בדוח נאמר במפורש: הצבא לא יזם ובלשכת רה"מ ושר הביטחון לא דחפו לכך. "גם אם לא הייתה כוונת הסתרה", כותב המבקר, "לקבינט לא הוצג איום המנהרות במפורט. נציגי צה"ל ושב"כ, ראש המל"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה אמרו אמירות כלליות ומעטות לגבי איום המנהרות, ולא תיארו את האיום על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו בנוגע אליו, באופן שהיה בו כדי להדגיש את מהות האיום".
ההפצצה מהאוויר פגעה בכוחות בשטח
בדיונים בקבינט בזמן המבצע, כולל באלה שעסקו באפשרות להרחבת המערכה, המליצו שר הביטחון לשעבר והרמטכ"ל לשעבר על תקיפות אוויריות של מנהרות. המבקר העלה, כי יעלון, גנץ ושאר המפקדים הבכירים, לא הציגו בפני השרים את מידת האפקטיביות והמגבלות של פעולה אווירית בלבד. בדו"ח נכתב: "כאשר החליטו שרי הקבינט על יעדי המבצע, וצה"ל המליץ להשיגם באמצעות תקיפות אוויריות בלבד בעזה, לא ידעו שרי הקבינט שהאפקטיביות של תקיפות אלו כפי שהיו אמורות להתבצע בתקופה ההיא, עשויה להיות מוגבלת, מידע שהיה מהותי לצורך בחינת אפשרויות הפעולה וקבלת החלטה על דרך הפעולה המיטבית".
הפצצות אוויריות על רצועת עזה // צילום: רויטרס
השרים לא ידעו על המגבלות שהיו אז בתקיפות אוויריות ברצועת עזה ואשר היה ידוע כי הם לא ינטרלו את המנהרות אלא רק יפגעו בפתחי הכניסה שלהם, ואשר היה ידוע שגלי ההריסות שיערמו בשל ההפצצות של חיל האוויר, רק יפריעו לכוחות הקרקעיים שיבואו אחר כך, יעכבו אותם בביצוע המשימה שהוגדרה, של השמדת המנהרות, יחשפו אותם בשטח ויסכנו אותם תוך כדי ספיגת אבידות. נכתב בדו"ח: "משרד מבקר המדינה מעיר לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, ולצה"ל על כי לא הציגו לשרי הקבינט את המגבלות שהיו באותה העת לתקיפה אווירית בלבד של מנהרות, אף שמגבלות אלו היו ידועות לפחות ממרץ 2013. שר הביטחון לשעבר גם לא ציין בפני שרי הקבינט כי ב-30.6.14, במסגרת דיון פנימי של מערכת הביטחון, הוא קיבל את העמדה שלא לתקוף אווירית את המנהרות נוכח תועלת חלקית ונזק העלול להיגרם".
אין אשמה של "אחריות מיוחדת" – אבל יש אשמים
בדוח הזה, מבקר המדינה החליט שלא לנהוג כמו קודמו בתפקיד, שופט בית המשפט העליון לשעבר מיכה לינדנשטראוס, אלא החליט שלא לקבוע בביקורת שלו "אחריות מיוחדת" נגד האשמים במחדלים. אך למרות זאת, ישנן הערות אישיות לכל בעלי התפקידים שידעו על האיום ולא שיתפו בו את הקבינט: "מבקר המדינה מעיר לשר הביטחון לשעבר, משה יעלון, לרמטכ"ל לשעבר, רא"ל במילואים בני גנץ, ולראש אמ"ן לשעבר, אלוף אביב כוכבי, על כך שלא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח ואת הפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו עד לדיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014. אי-הצגת האיום כאמור, מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה. כמו כן, מעיר משרד מבקר המדינה לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, על כך שלא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במפורט בדיוני הקבינט ה-33 בתקופה שממועד כינונו ועד לדיון שהתקיים בתחילת יולי 2014. דבר זה מהווה גם הוא ליקוי, שכן שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא, ועליו לוודא שצה"ל מציג את המידע ההכרחי לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות".
המבקר ממשיך: "בנוסף לכך, משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעמד בראש הקבינט והיה בקיא באיום, קיים דיונים רבים בקשר אליו בפורום מצומצם שאינו הקבינט, ואף הגדירו כבר בסוף 2013 כאיום מרכזי ואף אסטרטגי, כי בעיקר נוכח עובדה זאת היה עליו להנחות את המל"ל ואת מערכת הביטחון להציג לקבינט את איום המנהרות באופן מפורט ומודגש, סמוך לאחר המועד שבו הוא הבין את חומרת האיום והיקפו".
"קביעת סדר היום לדיוני קבינט והקצאת זמן - ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן, שהיה בקיא בחומרת איום המנהרות, היקפו ומשמעויותיו, לא יזם ולא הציע לראש הממשלה להעלות את נושא איום המנהרות בפירוט בדיוני הקבינט שהיו אותה עת ובעיתוי המתאים, ולהקצות לכך זמן מספיק בדיון, כדי שיוכל להתפתח דיון בנושא להבנת משמעות האיום מוקדם ככל האפשר".
יוסי כהן // צילום: יוסי זליגר
המבקר קבע כי סמכויות הקבינט לא ברורים: "הדבר לא מוסדר ולא מעוגן בכתב. לא ברור אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט". בנוסף, מצא המבקר ליקויים בקשר של המל"ל עם הקבינט. המל"ל אמור להכין את סדר היום של הקבינט ולהציג חלופות שונות לתוכניות הצבא. "הסדרת סמכויות הקבינט מטרתה להבטיח שהחלטות תתקבלנה בהתאם לעקרונותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שבבסיסם קבלת החלטות ברוב קולות. יתרה מכך, עיגון סמכויות הקבינט ותפקידיו יתרום להגברת אמון הציבור בכך שתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט הינם תקינים וראויים. זאת, בפרט משום שמדובר בנושאים של ביטחון לאומי, שבהם עשויות להיות להחלטות השלכות הרות גורל על המדינה, ולא ראוי להותירן בידי מספר מצומצם מאוד של מקבלי החלטות".
לישראל אין החלטה אסטרטגית לגבי רצועת עזה
הביקורת מצאה כי תקופה ארוכה ומכרעת לא התקיים דיון לגבי מהם היעדים האסטרטגיים שישראל מבקשת להשיג מול רצועת עזה. בדיוני הקבינט שעסקו בהסלמה ברצועה, הוצגה תכנית הצבא והמועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה (המל"ל) לא מילאה את תפקידה, שכלל גם הצגת חלופות מדיניות שלא הציע הצבא. למשל, אפשרות של לחץ בינלאומי, או האפשרות למנוע את ההסלמה מראש בדרכים דיפלומטיות או בניסיון למנוע משבר הומניטרי ברצועת עזה.
בדוח מובאת התנהלות אחת לדוגמא של הקבינט. בדיון השר נפתלי בנט מתריע שאין לישראל אסטרטגיה לטווח ארוך בנושא רצועת עזה. נתניהו מקיים דיון בנושא. כמה חודשים אחר כך, ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, עונה לשר כי זהו תפקידו של הדרג המדיני להציג אסטרטגיה ולא של זרועות הביטחון. וכך נכתב בדו"ח: "בדיון קבינט מ-13.3.14 בנושא הערכת מצב מיוחדת נוכח הסלמה מעזה ציין שר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, כי "אנחנו נעדרי אסטרטגיה". בדיון נוסף בקבינט עשרה ימים אחר כך, הבהיר ראש הממשלה כי הדיון עוסק באסטרטגיה שלנו מול עזה. בדיון הציג המל"ל שלוש חלופות - עליית מדרגה בתגובה (עליית מדרגה במאפייני התגובה הישראלית בעקבות ירי מעזה), מהלך משמעותי להחלשת חמאס וצמצום האיומים (מבצע צבאי ללא מיטוט חמאס), ומיטוט שלטון חמאס".
"לישראל אין אטסרטגיה לטווח ארוך בנושא רצועת עזה" // צילום: אורן בן חקון
כמה חודשים אחר כך, ממשיך הדיון בקבינט: בתאריך 8.7.14, בתחילת מבצע "צוק איתן", עלתה סוגיית היעדים האסטרטגיים בעזה. בדיון זה אמר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, כי "העולם השתנה, כללי המשחק נפתחו והסכמי 'עמוד ענן' לא מתאימים למצב הנוכחי". לשאלת שר הכלכלה לשעבר, מה צריך לעשות, השיב ראש המוסד לשעבר, כי "אני מגדיר לכם את הבעיה, תגדיר את המטרה. אתם דרג מדיני, לא אני. אתם צריכים להגדיר את המטרה".
שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, אמרה, כי "צריך להחליט גם מה האינטרס שלנו בסוף האירוע הזה, ולא רק האירוע הספציפי הזה". שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ציין כי "אף פעם לא קיימנו אפילו דיון האם אנחנו רוצים ששלטון חמאס בעזה יימשך", וראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן, השיב לו "קיימנו דיון אסטרטגי בקבינט לבקשתכם בנושא המטרות האסטרטגיות הלאומיות שלנו מול עזה וסיכמנו שהמדיניות... אבל אולי צריך לעדכן אותה לאור מה שאתה מציע".
השר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין לשעבר, יובל שטייניץ, ציין כי "אנחנו מתמקדים בטקטיקה ובורחים פעם אחר פעם, שנה אחר שנה, כבר תשע שנים שאנחנו בורחים מהמציאות האסטרטגית שמתהווה לנגד עינינו".
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, מסר לצוות הביקורת באפריל 2015, כי "כל הדיונים האסטרטגיים שמתקיימים כיום בישראל אינם רלוונטיים, שכן לא נקבע יעד אסטרטגי... הקבינט צריך להגדיר לאיזה יעד הוא רוצה להגיע, והדרג האופרטיבי צריך להציג חלופות כיצד להשיג זאת... סבור, שהקבינט צריך להיות 'אזרחי' בנקודת מבטו.... רצוי שהדרג המדיני יקבע את התכלית האסטרטגית עוד לפני לחימה וללא קשר אליה. המל"ל צריך לנסח את התכלית האסטרטגית, כדי להביאה לדיון בקבינט".
משרד מבקר המדינה מדגיש לסיכום פרק זה, כי "דיונים אסטרטגיים בנושאים ביטחוניים הם צורך חיוני כדי שהדרג המדיני יקבע על בסיסם יעדים למדינת ישראל בנושאים אלו לטווח הקצר ולטווח הארוך".
השב"כ התריע, אמ"ן העריך שלחמאס אין אינטרס בהסלמה
מהדו"ח עולה, כי שירות הביטחון הכללי, השב"כ, התריע מפני התלקחות מעזה. לפי מסמכי שב"כ שבדק המבקר, כבר מספר חודשים לפני מבצע "צוק איתן" הצטבר מידע התרעתי, שהופץ בין היתר לאמ"ן, על פעילות עוינת משמעותית שמתוכננת מעזה לעבר ישראל. בידיעות שהפיץ שב"כ לגורמי מודיעין באמצע 2014 נרשם, כי בעזה מצויים בהכנות למערכה קשה שתתקיים עוד באותה השנה. המידע הובא לידיעת הקבינט רק בתחילת יולי 2014, כאשר אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) העלה את המידע לדרגת התרעה גבוה מאוד.
אזהרה נוספת על הסכנה הגיעה גם ב-24.6.14 ממתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, אלוף יואב (פולי) מרדכי, שכתב לבעלי תפקידים בצה"ל, ובהם ראש אמ"ן: "רצועת עזה עוברת תהליך מתפתח ומחריף של מצוקה... אשר הגיעה לנקודה חסרת תקדים... מגמה זו... מואצת בחודשים האחרונים וצפויה להשפיע על היציבות הביטחונית בתוך רצועת עזה ומשכך על המצב הביטחוני בדרום הארץ". בביקורת לא נמצא שהדברים המשמעותיים שמסר מתאם פעולות הממשלה בשטחים לגבי המצב הקשה בעזה, כאמור, הובאו לידיעת הקבינט.
ראש אמ"ן, כוכבי, לעומת זאת, העריך כי החמאס לא מעוניין בעימות. בדיון קבינט מ-25.6.14 במהלך המבצע למציאת הנערים החטופים מגוש עציון, מבצע "שובו אחים", ציין ראש אמ"ן לשעבר, אלוף אביב כוכבי, "לגבי רצועת עזה, יש שם שתי מגמות לכאורה סותרות. מצד אחד אנחנו רואים... שהחמאס והגא"פ עושים כל מה שאפשר כדי לרסן את הירי... מהצד השני יש פעילות של מה שאנחנו קוראים 'סוררים'". הרמטכ"ל לשעבר ציין, כי "כל זמן שאנחנו פועלים באיו"ש, אני מניח שהסוררים בדרום ינסו מעת לעת לירות... חמאס מרסן את מה שהוא מרסן... יש לזה פוטנציאל של אסקלציה". שר הביטחון ציין "לגבי רצועת עזה: הדבר שבולט הוא קודם כל החמאס לכל אורך הדרך מחויב להבנות 'עמוד ענן'. הוא מאוד חושש מהסלמה, מאוד לא רוצה הסלמה". בדיון של הערכת מצב בראשות הרמטכ"ל מ-30.6.14 סיכם הרמטכ"ל, כי "בשלב זה לא ניכר כי האינטרס המוביל של חמאס לשימור הרגיעה השתנה וברצונם לבצע צעדים ופעולות אשר יובילו להסלמה".
השר בנט כתב כך למבקר, ביוני 2016, בתגובה לטיוטת דוח הביקורת לגבי "הקונספציה" ולפיה "חמאס לא יפעיל את המנהרות ולא ייצא למלחמה מכיוון שהוא מורתע": "בדומה למלחמות קודמות, כגון מלחמת יום הכיפורים, העובדות המודיעיניות זכו למשקל חסר, ואילו ההערכות המודיעיניות זכו למשקל יתר. לקונספציה זו היו שותפים כל המערכות. כך, למרות שכל הנתונים הצביעו על סדרת מנהרות טרור החודרות לישראל והכנות בשל הקונספציה שחמאס מורתע, ואין לו כוונה להפעיל, ישראל נמנעה משך 18 יום מפעולה להשמדת המנהרות ואף פעלה להשגת הפסקת אש ללא טיפול באיום מידי זה".
תגובות:
משרד הביטחון: "היקף המשאבים הוצג למבקר המדינה"
תגובת משרד הביטחון לדו"ח המבקר בנושא המנהרות: "מפא"ת במשרד הביטחון הובילה, פיתחה והכניסה לשימוש, לאורך השנים, יכולות טכנולוגיות, אשר סיפקו ומספקות כיום מענה משמעותי בכל מעגלי ההתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, מענה שכמוהו לא פותח על ידי אף מדינה בעולם".
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "אמצעי הלחימה והמענים הטכנולוגיים, המשמשים כיום את כוחות צה''ל בהתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, הינם תוצרי מאמץ המחקר והפיתוח שבוצעו במפא''ת. הישגים אלה הינם תוצר של השקעה, לאורך שנים רבות, שבהן פותחה תשתית טכנולוגית פורצת דרך".
במשרד הביטחון הוסיפו, "מפא''ת תעדפה את הנושא באופן משמעותי, ביחס לנושאי מו''פ אחרים, בהיבטי כ''א ותקציב. במסגרת זו הונבטו תהליכי מחקר רבים, הוקמו מוקדי מחקר אקדמאיים ואתרי תשתית לניסויים, במטרה לקדם תהליכי מו''פ מהר ככל שניתן וליצור הלכה למעשה יכולות טכנולוגיות להתמודדות עם איום המנהרות. כחלק ממדיניות מפא"ת ומשרד הביטחון לבחון כל כיוון טכנולוגי רלוונטי בתחום ההתמודדות עם אתגרי המנהרות, בחנה מפא''ת מאות הצעות שהגישו גורמים שונים מהארץ ומהעולם".
לסיום ציינו במשרד הביטחון כי "היקף המשאבים והישגי המו''פ הוצגו במהלך הביקורת למבקר המדינה, שראה לנכון להביע את הערכתו ולציין כי ''משרד מבקר המדינה מודע למאמץ הרב ולעבודה הקשה שמשקיעים גורמי המו''פ השונים והגורמים המבצעיים, בהתמודדות עם איום המנהרות בתחום הטכנולוגי".
דובר צה"ל: "צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו"
"צה"ל קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ערב מערכת 'צוק איתן' היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. השנתיים וחצי שחלפו מאז מערכת 'צוק איתן' היו מהשקטות ביותר מאז 1967 בגבול רצועת עזה. לאורך תקופה זו צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע למעלה משני מיליארד שקלים בסוגיית התת-קרקע ומציאת פתרון טכנולוגי.
"צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים. בין היתר, דאג צה"ל לעדכן גם את חברי ועדת חוץ וביטחון בתמונת המצב ואלה אף ביקרו במנהרה שנחשפה וקיבלו את הסקירה הרלוונטית על התופעה כפי שהייתה ידועה לצה"ל באותם ימים.
"אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן.
"בתחום בניין הכוח השקיע צה"ל מאמצים גדולים באימונים ובטכנולוגיה כדי לצייד את הכוחות באמצעים הטובים ביותר הקיימים. נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות. צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל.
"יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות. בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא.
"הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו על כל ההשלכות הנגזרות ממנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו