אורחים נכבדים, כנסת לא מכבדת

לישיבה בנוכחות נשיא המדינה ונשיאת העליון - הגיעו רק 20 ח"כים • יו"ר הכנסת דחה בקשת נשיאים זרים לנאום במליאה מחשש לנוכחות דלה • קריאה לסדר, פעם ראשונה

נאום ר"מ בריטניה לשעבר קמרון במליאה. החרדים והערבים החרימו // צילום: דודי ועקנין // נאום ר"מ בריטניה לשעבר קמרון במליאה. החרדים והערבים החרימו // צילום: דודי ועקנין

לפני שבועיים קיימה מליאת הכנסת ישיבה חגיגית לציון 68 שנים לקיומה. נשיא המדינה ראובן ריבלין כיבד את האירוע בנוכחותו ואף נשא נאום חשוב על תפקידה של הכנסת. מהיציע עקבו אחרי הדיון נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת מרים נאור, ומבקר המדינה, יוסף שפירא. 

כשיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין התיישב על כיסאו מעל הדוכן הוא נדהם לראות כי באולם נכחו רק כ־20 ח"כים מתוך 69 שנכחו במשכן באותה עת. המזכירות בלשכת יו"ר הכנסת החלו לטלפן לח"כים, שהיו ספונים בחדריהם, והאיצו בהם להגיע מייד לאולם המליאה. גם יחידת הסדרנים הופעלה כדי לשכנע את הח"כים לחבוש את מקומותיהם באולם. אחרי מאמצים רבים הגיעו לאולם בתוך דקות ספורות עוד 25 ח"כים והנוכחות הגיעה ל־45 ח"כים. מובן ש־75 הכורסאות הריקות, בעיקר של מרבית שרי הממשלה שנעדרו מהדיון, בלטו מאוד לעיני כל מי שצפה במתרחש מהיציע או מביתו באמצעות ערוץ הכנסת.

גם מהדיון עצמו נעדרו כל סממני חגיגיות. השר יריב לוין תקף בחריפות את  ביהמ"ש העליון, דבריו עוררו מורת רוח בספסלי האופוזיציה וכמה ח"כים שיסעו את דבריו בקריאות ביניים. גם בנאומו של יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג לא היה שמץ של חגיגיות. 

בתום הישיבה גמלה בליבו של יו"ר הכנסת ההחלטה שלא לעבור לסדר היום על מה שהתרחש בישיבה החגיגית, שכן זו לא הפעם הראשונה שבה שרים וח"כים רבים ביזו את הדיונים בכנסת בהיעדרותם ובאופי התבטאותם. בעבר היו לא מעט מקרים (ראו מסגרת) המעידים על התנהגותם הבלתי מכובדת של חלק מנבחרי הציבור, שמחד גיסא מדברים בכל הזדמנות על חשיבות הדמוקרטיה ועל מעמדה הירוד של הכנסת, ומאידך גיסא תורמים בהתנהגותם הם לזילות במעמד הכנסת.

אדלשטיין ביקש מיו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), לזמן ישיבה מיוחדת של הוועדה לדיון בנושא זה. לדיון בשבוע שעבר הגיע אדלשטיין זועם במיוחד והוא אמר לח"כים כי "הכנסת היא לא של אבא שלי ולא רק אני צריך להשיב למיילים הזועמים שמגיעים אלי בעקבות התנהגות הח"כים בישיבות מיוחדות. אני מציע לשקול התערבות של ועדת האתיקה במקרים של היעדרות רבה מישיבות מיוחדות. יש לשקול גם אפשרות להרחיק ח"כ מאולם המליאה בישיבות מיוחדות אחרי אזהרה אחת (במקום שלוש כיום). אינני מוכן להמשיך בצורה כזו".

מרבית הח"כים שנטלו חלק בדיון לא התייחסו עניינית לביקורת של אדלשטיין. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) התרעם על כך ששרים וח"כים לא מגיעים כמעט לכנסת בימי שלישי. ח"כ איילת נחמיאס־ורבין (המחנה הציוני) הציעה לדון ב"מכלול סדרי העבודה של הכנסת". 

"יצאתי עם דמעות"

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) טענה בדיון ש"המליאה היא הבבואה של הכנסת. האזרחים רואים מליאה ריקה ומסיקים שהח"כים אינם עובדים". ח"כ יהודה גליק (הליכוד) סיפר בנימה אישית כי "יצאתי מהישיבה המיוחדת ליום הולדתה של הכנסת עם דמעות בעיניים וניגשתי להתנצל בפני נשיא המדינה. צריך לאסור השמעת קריאות ביניים בנאומים חשובים".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר ש"הפרלמנט איננו קתדרה לנימוסין והליכות. כל אירוע במליאה הוא פרלמנטרי. קריאות ביניים הן לגיטימיות וביטוי של מחאה, גם אם האורח הוא נשיא או מנהיג זר. אנחנו לפעמים מחרימים אירועים בכנסת ממניעים פוליטיים ולכן אסור לצמצם את היכולת של הח"כים להתבטא".

בסיום הדיון סיפר אדלשטיין כי מנע כמה פעמים מנשיאים זרים לנאום בכנסת בשל החשש שהח"כים יבזו את האירוע. הוא לא סיפר באילו נשיאים מדובר ומתי התרחשו האירועים. בבדיקה שערכתי התברר שיו"ר הכנסת השיב בשלילה על בקשתם של נשיאי פולין ורומניה לנאום מעל דוכן הכנסת, בשל החשש שרבים ייעדרו מהישיבה ותיגרם אי נעימות לאורחים.

נשיא רומניה, קלאוס וורנס יוהניס, ערך ביקור ממלכתי בישראל לפני כשנה ונשיא פולין אנדז'י דודה ביקר בישראל בחודש שעבר. שגריריהם בישראל של שני הנשיאים העלו במהלך ההכנות לביקור את האפשרות שינאמו במליאת הכנסת, כפי שנהגו כמה ראשי מדינות אחרים, אולם אדלשטיין - שחשש שהאירועים שקרו בעת הופעתם של נשיא הפרלמנט האירופי וראש ממשלת בריטניה יחזרו על עצמם - דחה בנימוס את הבקשות.

אדלשטיין אמר ל"ישראל היום" כי "אני סבור ששרים וח"כים רבים נוהגים להיעדר מישיבות מיוחדות משום שהתפתח בכנסת נוהג שאם אין בתום הדיון הצבעה, אז אין הכרח להגיע לישיבה. זו גישה לא נכונה או כפי שהאנגלים מגדירים it's not done".

אדלשטיין מצר בעיקר על כך שאחרי הישיבה המיוחדת לציון יום הולדתה ה־68 של הכנסת עקבו מאות בני נוער וסטודנטים, שהגיעו במיוחד לכנסת לרגל פרויקט כנסת צעירה, וראו מקרוב את התנהגותם הלא מכובדת של נבחרי העם.

•   •   •

תזכורת: אירועים רשמיים שפגעו בכבוד הכנסת

לא נעים מהאורחים: צעקות, הפרעות ויציאה מהאולם

ב־12 בפברואר 2014 ביקר נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ בכנסת ונאם באולם המליאה. הוא עורר זעם רב בסיעות הימין כשסיפר ש"צעיר פלשתיני שאל אותי למה ישראלי יכול להשתמש ב־70 ליטר מים ביום ופלשתיני רק ב־17. האם זה נכון?". השר נפתלי בנט יצא מהאולם בזעם ולאחר מכן תקף את שולץ בנאומו. חברו לסיעה, ח"כ מוטי יוגב, צעק לעבר האורח: "בושה, אתה תומך במי שמסית להשמיד יהודים". כל הח"כים של הבית היהודי עזבו בהפגנתיות את האולם. בהודעה שפירסמה הסיעה היא ציינה ש"נשיא הפרלמנט האירופי שיקר בגרמנית בעניין מחסור מים לפלשתינים והמצור על עזה, ואנו דורשים ממנו התנצלות על דבריו". 

איפה הנימוס הבריטי?

ב־12 במארס 2014 התקיימה ישיבה מיוחדת לכבוד ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון. נציגי הסיעות החרדיות החרימו את הישיבה כמחאה על אישורו באותו יום של חוק הגיוס. גם חברי "הרשימה המשותפת" נעדרו. בדבריו אמר קמרון ש"השגריר שלי הכין אותי למה שיקרה פה היום ואמר לי שאבין מה משמעות המילה העברית 'בלאגן'". ההפרעות, אגב, היו דווקא בנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשדיבר על הצהרת בלפור. יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג ניצל את המעמד כדי לנגח את הקואליציה ואמר: "אדוני, אם אתה חש ביום סגריר זה שאתה בחברת אנשים מזיעים - זה לא המזגן שהתקלקל, זה הלחץ שחברי הקואליציה מצויים בו בימים האחרונים, כי הם יודעים שיש להם אלטרנטיבה". 

גם זכר רבין לא כובד

ב־13 בנובמבר 2016 התקיימה ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. יו"ר האופוזיציה שוב הרגיז רבים כשתקף באירוע את נתניהו ואת ראשי הליכוד. הוא אמר ש"ב־1995, על המרפסת הארורה ההיא באותה כיכר, באותן צעדות עם אותה הסתה והתלהמות, נורו אותן מילים, שהרוצח הפך אותן לכדורים בגבו של ראש ממשלת ישראל ובגב הדמוקרטיה שלנו. לא התכוונתם, אבל גם לא מנעתם".

השר אורי אריאל וח"כ מוטי יוגב מהבית היהודי יצאו מהאולם במחאה על דבריו והשר נפתלי בנט תקף את הרצוג: "מה שעשית זה בדיוק ההפך ממנהיגות. מה שאתה מנסה לעשות זה להשתיק חצי מהעם ולהפיל עליו את האשמה".

גדעון אלון

•   •   •

במסדרונות

חמישה ח"כים ויתרו על התוספת לשכרם

במשכורת חודש ינואר תפח שכרם של השרים והח"כים ב־2.2%. משכורתו של ח"כ עומדת היום על 41,432 שקלים לחודש ברוטו. אשתקד ויתרו 32 ח"כים על תוספת השכר של 525 שקלים לחודש ואילו השנה הצטמצם מספרם לחמישה בלבד. הח"כים הללו הראויים למילה טובה הם: נציגי הליכוד דוד ביטן ודוד אמסלם, נציגות המחנה הציוני איילת נחמיאס־ורבין ורויטל סויד, וכן ח"כ מיקי לוי מיש עתיד. כל סיעת יש עתיד הודיעה זו השנה השנייה שהח"כים תורמים את תוספת השכר החודשית שלהם, אך לא ציינו למי היא מועברת.

חדש באתר הכנסת: תת־אתר אישי לכל ח"כ

באתר האינטרנט של הכנסת הרחיבו את המידע על הח"כים ופעילותם. עתה יוכל כל מי שמתעניין בפעילותם של הח"כים למצוא מידע רחב על פעילותם הפרלמנטרית, כגון הצעות החוק הפרטיות שהגיש כל ח"כ, ההצבעות במליאה ושאילתות שהוגשו. בתת־האתר האישי יופיעו גם ארבעת הנאומים האחרונים של כל ח"כ במליאה בקישור ל"פרוטוקול המסונכרן", הכולל וידאו וטקסט, ואפשר גם להיכנס לנאומים קודמים. בתת־האתר החדש נעשו גם כמה שיפורים טכנולוגיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר