"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאפריל: השופטים ייכנסו לעליון במדורג

שופטי העליון הנוכחיים צפויים לפנות את מקומם באופן מדורג, ולוח הזמנים לתהליך נקבע אף הוא שלשום על ידי הוועדה

,עודכן
ג'ורג' קרא, יעל וילנר, יוסף אלרון, דוד מינץ // צילומים: אתר בתי המשפט // ג'ורג' קרא, יעל וילנר, יוסף אלרון, דוד מינץ // צילומים: אתר בתי המשפט

מששמעו על ההחלטה של הוועדה למינוי שופטים, כל שנותר לארבעת השופטים הנבחרים הוא להתחיל להתכונן לתפקיד רם הדרג. שופטי העליון הנוכחיים צפויים לפנות את מקומם באופן מדורג, ולוח הזמנים לתהליך נקבע אף הוא שלשום על ידי הוועדה עצמה.

הראשון לפנות את מקומו יהיה השופט צבי זילברטל, שב־17 במארס אשתקד הודיע במפתיע על פרישתו המוקדמת מהתפקיד עקב תחושת מיצוי. זילברטל היה אמור לכהן כשופט עליון עוד חמש שנים, עד 2022. זילברטל יפרוש ב־10 באפריל ובמקומו ייכנס דוד מינץ, המועמד הראשון שנבחר.

שופט העליון השני שצפוי לפרוש מתפקידו הוא אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאה, שצפוי לפנות את מקומו ב־13 ביוני לטובת ג'ורג' קרא.

שופט העליון השלישי שצפוי לפרוש הוא סלים ג'ובראן. תאריך היעד לחילוף הוא 4 באוגוסט, אז תיכנס לתפקידו השופטת יעל וילנר.

השופטת האחרונה שתפנה את מקומה היא נשיאת העליון השופטת מרים נאור, שתסיים את תפקידה ב־26 באוקטובר. במקומה ייכנס לתפקיד השופט יוסף אלרון, מועמדם של השר משה כחלון ולשכת עורכי הדין.

בימים אלה פועלים לקביעת מועד לטקס השבעת השופטים הנבחרים בבית הנשיא, שאחריו יושלם הליך המינוי.

• • •

מינוי השופטים לעליון: "מייצגים את כלל החברה"

נשיאת העליון נאור ושרת המשפטים שקד בירכו על מינוי השופטים יעל וילנר, ג'ורג' קרא, דוד מינץ ויוסף אלרון: "בחירה מוצלחת" • משפטנים בכירים מברכים: "מערכת המשפט היא המנצחת הגדולה"

ביום שאחרי בחירת ארבעת השופטים לבית המשפט העליון, היה ניכר כי המתחים ששררו מאחורי הקלעים בין שרת המשפטים איילת שקד לנשיאת העליון מרים נאור נותרו בחדר הדיונים.

השתיים פירסמו הודעות שבהן בירכו זו את זו, וכמובן את המצטרפים החדשים לתפקידי השיפוט הבכירים: נשיא בית המשפט המחוזי חיפה, השופט יוסף אלרון; סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב־יפו, השופט ג'ורג' קרא; שופטת בית המשפט המחוזי חיפה, השופטת יעל וילנר; ושופט בית המשפט המחוזי ירושלים, השופט ד"ר דוד מינץ.

"אני מודה בראש ובראשונה לנשיאה נאור ולכל חברי הוועדה על עבודה מאומצת ואינטנסיבית של חודשים רבים, שהביאה לתוצאות כאלה טובות ומוצלחות", אמרה השרה שקד, ששבה והדגישה כי השופטים שנבחרו הם "מצוינים ומקצועיים, ומייצגים את כלל החברה הישראלית".

בראיון לגלצ הוסיפה שרת המשפטים כי "הבחירה המוצלחת תגביר את אמון הציבור בבית המשפט העליון, וכן - גם את אמון הימין". לדבריה, "נבחרו שופטים מצטיינים עם הרבה מאוד ניסיון, ותק וגיוון. המשימה הבאה היא שופט חרדי".

גם הנשיאה נאור הרעיפה שבחים על השופטים שנבחרו, וזאת, כאמור, למרות חילוקי הדעות עם שרת המשפטים. "אני גאה ושמחה על כך שהוועדה השכילה לקדם ארבעה שופטים מיומנים, מקצועיים ובעלי ניסיון רב ועשיר במערכת בתי המשפט, אשר ללא ספק יהוו תרומה חשובה למשימות העומדות בפני שופטי בית המשפט העליון", כתבה נאור במכתב שמיענה לשופטי בתי המשפט בישראל, "תפקידם של שופטי ישראל במשטרנו הדמוקרטי הוא להכריע בסכסוכים בין אדם לחברו, לשמור על שלטון החוק ולהגן על זכויות האדם בישראל. השופטים נהנים מאי־תלות ומעצמאות שיפוטית מלאה. כל אחת ואחד מהם פוסק בכל סוגיה העומדת בפניו לפי מיטב הכרתו ומצפונו ובמסגרת הדין, ללא מורא וללא משוא פנים. כך פעלו וכך ימשיכו לפעול כל שופטי ישראל, ובכללם השופטים שקודמו". את מכתבה סיימה במילים: "נקבל את כולם בברכה" - דבר שהדגישה כבר שלשום בשעות שאחרי המינוי.

"הצלחה גדולה לשקד"

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הגדיר את בחירת השופטים כ"הצלחה גדולה" מנקודת מבטה של השרה שקד. בשיחה עם "ישראל היום" אמר עוד כי המהלך הוא תוצאה של פעולות שביצעו גורמים בממשלה ובכנסת כדי להגביר את השפעתם על מינוי שופטים. "בית המשפט העליון הרחיב מאוד את סמכויותיו וגם פירש את החוק כמסמיך אותו לבטל חוקים של הכנסת", הוא הסביר, "ברור שבנסיבות האלה צפוי שיהיה לפוליטיקאים עניין הרבה יותר גדול ממה שהיה להם בעבר במינוי שופטים, ומה שקרה בישיבה האחרונה משקף את העניין הזה".

יאיר אלטמן, כתבנו לענייני משפטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר