סיום בטעם חמוץ מתוק
האלופה סיימה את מסעה האירופי עם הפסד 2:1 לטורקים (5:2 בסיכום שני המשחקים) בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית • ה־2:3 המדהים מול אינטר בטרנר, הניצחון על האיטלקים בסן סירו והגומלין המרתק מול סלטיק הם רק חלק מרגעי הקסם שתיקח איתה האלופה עוד שנים רבות
דגל הלאום הטורקי עם הסהר הלבן בתוכו מתנוסס כמעט בכל פינה ברחבי איסטנבול. מכל מקום אפשר לראות אותו והתושבים המקומיים מספרים על לאומיות חזקה, אך באותה נשימה מזכירים את קבוצת הכדורגל אותה הם אוהדים, שכן הכדורגל בטורקיה הוא לא פחות מדת.
"בשיקטאש היא הגאווה שלי, הלב השלי, היא חשובה לי לא פחות מהמדינה או מהמשפחה שלי", סיפר לי מהמט, אוהד בשיקטאש. לפני כמה שנים, כשבטורקיה שיחקו חיים רביבו ופיני בלילי, הם דיברו בכל הזדמנות על היחס של המקומיים לכדורגל במונחים של דת, אבל צריך להגיע פיזית כדי להבין במה מדובר. אלפי אוהדים עטופים בדגלי הקבוצה מחוץ לאיצטדיון, ששותים בירה למרות האיסור בדת. הם שרים את שירי הקבוצה ומאחוריהם חבורת נגנים עם חליל טורקי בשם "זורנה" ותופים מסורתיים.
פאב ה"קאזאן", שם יושב הגרעין הקשה של אוהדי בשיקטאש, גועש ורועש. רציתי להכנס פנימה, אבל שוטר שקלט אותי הבהיר: "אל תעשה את זה". הרחוב הראשי למרגלות מיצר ה"בוספורוס" מלא בשורה של חנויות עם "דונר" או "בוריק" טורקי - הבורקס הכי טעים שאכלתי. גם האוהדים "חוטפים" משהו לפני הכניסה פנימה.
כישראלי שהיה כמעט בכל משחקיה של ב"ש העונה ושל קבוצות ישראליות בכלל, הפעם היעד וסידורי הביטחון העלו חשש ממחאות פוליטיות או ניסיון לפגוע במעט האוהדים שהגיעו מהארץ. אבל צריך להגיד את האמת - המקומיים, גם אוהדי בשיקטאש, קיבלו את פנינו ברחבי העיר, באיצטדיון ובכל מקום אפשרי בצורה יפה ומכבדת. אפילו דגל פלסטין אחד לא נתלה ביציעים ושום שיר פוליטי לא נכנס ל"פלייליסט" ביציעים.
שיר של זמר מפורסם בשם אדיפ אקדייראם הוא ההמנון של אוהדי בשיקטאש. אחד המקומיים מסביר את המילים והחזון של המועדון: "עוד יהיו לנו ימים טובים, החזון יתממש לילדינו אם רק תאמינו". מיד לאחר מכן הוא מצביע על שלט באיצטדיון שעליו נכתב "אנחנו בדרך לשטוקהולם", שם ייערך השנה גמר הליגה האירופית. רק נזכיר, מדובר בקבוצה השלישית בגודלה באיסטנבול, אחרי פנרבחצ'ה וגלאטסראיי.
אחרי ההפסד 3:1 במשחק הראשון, היה ברור שכדי שהפועל ב"ש תעלה לשלב הבא צריך נס, בייחוד כאשר הר הגעש בוודאפון ארנה התפרץ, וזה קרה כבר אחרי 17 דקות משער של וינסנט אבובקאר. השוויון הזמני של אנתוני נוואקמה במחצית השנייה רק הוסיף כבוד לקמפיין שעשתה העונה האלופה הישראלית באירופה, וגם שער הניצחון של טוסון בדקה ה־87 לא פגע בו.
אם הקבוצה של אלונה ברקת תמשיך באותה דרך, היא תאסוף עוד חוויות ותבנה מסורת אירופית. הזרעים נשתלו בסן סירו מול אינטר, לאחר מכן בסנט מרי של סאות'המפטון, אולי בדרך לעוד קבוצה ישראלית שמנסה את מזלה מדי שנה במפעלים האירופים. ההרכב שהעלה הערב ברק בכר הראה כי גם הוא הבין שזה המשחק האחרון העונה באירופה. מאור בוזגלו, מאור מליקסון, בן ביטון ומיהאי קורהוט נותרו מחוץ להרכב, והאחרון גם לא נכלל בסגל. זו אמירה ברורה של ב"ש והמאמן שלה: להתראות אירופה, עכשיו הליגה מתחילה באמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו