המשפט שהסעיר את המדינה מגיע לקו הסיום: שופטי בית הדין הצבאי קבעו את עונשו של אלאור אזריה, החייל היורה מחברון. על אזריה נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, פחות תשעה ימים בהם שהה במעצר סגור. בנוסף נגזרו על החייל 12 חודשי מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי נוספים. כמו כן, הנאשם יורד לדרגת טוראי.
צילום: רויטרס
התביעה תסכים לדחייה בת מספר ימים
לאחר התייעצות בנושא העיכוב, אמרה השופטת הלר כי הוחלט שהנאשם יחל בריצוי עונש המאסר ביום 5 במארס ב-11:00 בבוקר. עד אז ישהה במעצר פתוח.
בסיום הדיון, שניות לפני שיצאו אלאור ובני משפחתו מבית הדין, עמדו ושרו התקווה.
התובע בתיק, סא"ל במיל', נדב ויסמן סיכם את ההחלטה ואמר כי "ניתן היום מסר חשוב לכלל המפקדים והחיילים בצה"ל בהקשר לערכי צה"ל וחשיבות השמירה על טוהר הנשק. ברור לנו שזה לא יום קל עבור החייל ובני משפחתו, מדובר בהליך חשוב שהיה חובה לבצעו לאור נסיבות המקרה, המסר ראוי ועבר ונעשה בצורה שבה היה צריך להיעשות"/
טרם לכן, עורך דינו של אזריה אייל בסרגליק, ביקש לעכב את ביצוע העונש בטענה ש"סיכויי הערעור טובים מאוד". ויסמן הודיע גם כי התביעה תסכים לדחייה בת מספר ימים אך לא מעבר לכך "עברו כבר 45 ימים לעריכת ערעור על הכרעת הדין. לפיכך עמדתנו היא שלכל המאוחר הנאשם צריך להתחיל לרצות את עונשו ביום ראשון הקרוב, האינטרס הציבורי הוא שהעונש שהוטל גם יבוצע",, אמר ויסמן והוסיף כי "ההגנה אמרה שבתוך 15 יום תגיש רק עיקרי טיעון".
התובע בתיק, סא"ל במיל', נדב ויסמן // צילום: יוסי זליגר
עו"ד אילן כץ הנמנה בצוות ההגנה של אלאור אזריה ביקש לאפשר את עיכוב ביצוע העונש ב-15 ימים ואמר כי "אנחנו לא אומרים שצריך לתת לו פרס ולשחרר אותה הביתה, שישאר במעצר פתוח ביחידה. הערעור נמצא בעיצומו מבחינת הכתיבה ואנחנו שוקדים על הערעור ימים כלילות".
אזריה התייצב הבוקר בבית הדין בקריה. אזריה נכנס לאולם מחויך והתקבל במחיאות כפיים, אמו אושרה חיבקה אותו ואמרה לו: "אתה גיבור של העולם ילד, עם חיוך של מלאכים".
אביו צ'ארלי הוסיף: "אין לנו ציפיות. אנחנו נקבל את גזר הדין. אנחנו מבקשים שאף אחד לא יפתח את הפה. אנחנו אוהבים את המדינה. אני מבקש לשמור על איפוק".
כ-100 בני אדם הגיעו לקרית הממשלה להפגנת תמיכה באזריה. הזמר אריאל זילבר הגיע למקום וביצע שיר שחיבר בשבחו של אזריה. אנשי "לה פמיליה", ארגון אוהדי בית"ר י-ם הגיעו אך לא בהרכב מלא, וללא הגרעין הקשה.
"הנאשם ביקש שנדון אותו לפי מידת הרחמים"
השופטת מאיה הלר הקריאה את גזר הדין: "העונש הקבוע בעבירת ההריגה הוא 20 שנות מאסר, למדנו על החומרה הרבה שמייחס המחוקק לעבירת ההריגה. אך במדינת ישראל הענישה היא אינדיבידואלית. הנאשם התגייס לצה״ל ביולי 14 כלוחם חי״ר לחטיבת כפיר ועבר בהצלחה קורס חובשים. הנאשם נעדר עבר משמעתי"
"אביו של הנאשם העיד כי ב1975 עלה לישראל מטעמים ציוניים. המשפחה מתגוררת ברמלה, מעדותו חינך את ילדיו לערכים. מעדותו עלו מאמציו של הנאשם להתגייס ליחידה קרבית והמשבר בו היה שרוי. אף גורם צבאי לא פנה לנאשם לסיוע. האב העיד על האירוע המוחי שלקה ועל המשקל שירדה רעייתו. הנאשם ומשפחתו נתונים לאיומים על חייהם. הדבר מדיר שינה מחייהם".
"התביעה הצבאית עמדה על חומרת עבירת ההריגה. היא הצביעה על מידת אשמתו של הנאשם ועל כך שהנאשם ירה כדי לגרום למותו של המחבל. מעשיו של הנאשם סותרים נורמות של שלטון החוק... לפי התביעה הצבאית הנאשם ניצל לרעה את הכוח שניתן לו. מנגד עמדה התביעה הצבאית על נסיבות להקלה בעונש - ביצע את המעשה לאחר שטיפל בחברו הטוב וכו׳.. התביעה הצבאית עתרה להעמיד את מתחם העונש על 3 עד 5 שנות מאסר בפועל".
השופטת המשיכה: "ההגנה ביקשה הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם, בהתחשב גם בתקופה ששהה במעצר בנחשונים. העובדה שזהו האירוע המבצעי הראשון שבו נטל חלק וכו׳. ההגנה ביקשה שלא להטיל מאסר כלל ועד 21 חודשי מאסר. ההגנה לא התייחסה כלל לחומרת הערך המוגן שנפגע. ההגנה ציינה שמאז האירוע סובל הנאשם מסימנים של פוסט טראומה. כן נטען שלנאשם נגרם נזק בתקשורת. התבקשנו להתחשב באיומים על אזריה ומשפחתו. לבסוף התבקשנו להתחשב בפגישה בין מח״ט כפיר לאביו של הנאשם, שמעידה לפי ההגנה על כך שנשלח על ידי הצבא. הנאשם פנה לבית הדין וביקש שנדון אותו לפי מידת הרחמים".
"מעשיו של הנאשם פגעו במספר ערכים חברתיים. הערך המוגן העיקרי הוא קדושת החיים, כבר נפסק לגביו שהוא הנעלה בחיים. ביטוי למעמדו הרם של ערך זה ניתן ללמוד מהעונש שנקבע לעבירת ההריגה. המחבל לא היווה סכנה באותה העת ולכן פגע גם בערך טוהר הנשק. השימוש הקטלני בטוהר הנשק בוצע לאחר שאותו מחבל פצע חייל צה״ל בפיגוע דקירה. עם זאת, להשקפתנו, דווקא בסיטואציות כאלה נדרשים חיילי צה״ל להקפיד על טוהר הנשק. החריגה מפקודות הפתיחה באש עלולה לפגוע בערכי צה״ל ובמוסריותו. הפרת חובת שמירת טוהר הנשק עלולה לפגוע במדינת ישראל ובמאמץ הביטחוני שלה".
אלאור אזריה ואמו אושרה // צילום: אי.אף.פי
אריאל זילבר מחוץ לבית הדין // צילום: קוקו
דעות השופטים התפלגו
"נסיבות האירוע - בין באי כוח הצדדים הייתה תמימות דעים כי לנסיבות השפעה מקלה על העונש. האיום שנשקף מהמחבלים בשלב מוקדם יותר היה בגדר איום ממשי, למרבה הצער הם הצליחו אף לפגוע בחייל צה״ל. בתא השטח הרלוונטי הייתה התרעה רלוונטית לביצוע פיגוע. יש להניח לטובת הנאשם שהחלטת הנאשם לירות התגבשה זמן מועט לפני הירי. עוד נאמר כי זהו האירוע המבצעי הראשון שהנאשם היה בו. בעת הירי האירוע המבצעי היה עוד בעיצומו. אין להתעלם מכך שהאווירה בזירה שבה פעל הנאשם הייתה מתוחה ולכך יש לתת משקל".
"גם אם יש אמת בטענת ההגנה בדבר ההתנהלות של המפקדים בזירה, הרי שבנסיבות אלו אין לתת לכך משקל בהכרעה... הצבענו על הערכים החברתיים שנפגעו על ידי מעשי הנאשם. פירטנו על נסיבות המקרה. עמדנו על ייחודיותה של עבירת ההריגה".
השופטת ציינה כי בבוא בית הדין לקבוע את מתחם העונש ההולם התפלגו דעות השופטים. רוב השופטים סברו שמתחם הענישה הוא 18-48 חודשי מאסר בפועל. המיעוט חשב שצריך להעמיד את מתחם הענישה על 30 עד 60 חודשי מאסר בפועל.
ח"כ חזן בקריה // צילום: יוסי זליגר
"בחרנו להתחשב בפרק הזמן המשמעותי שבו שהה הנאשם במעצר פתוח. עוד התחשבנו בעובדה שבזמן תקופה זו מפקדיו לא ביקרו אותו. היה מצופה שיצרו איתו קשר".
"מדובר בצעיר שזוהי הסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק. מדובר בכישלון חד פעמי של הנאשם. ניכר שלנאשם נגרמו נזקים החורגים מנזקי הליך משפטי. הנאשם ומשפחתו נתונים לאיומים קשים. יש לשקול גם השלכות הרישום הפלילי על הנאשם".
על הפגישה עם מח״ט כפיר אמרה השופטת: "לא עלה בידי ההגנה לבסס את טענתה. הפגישה עם אביו של הנאשם הייתה תולדה של צורך כן ואמיתי להיטיב עם הנאשם ביוזמתו של מר סופר. לא היו מעורבים בכך גורמים צבאיים נוספים חרף התבטאותו המיותרת של מח״ט כפיר. נתחשב בכך שהנאשם בחר לא לקח אחריות על מעשיו. הנאשם אינו זכאי להקלה השמורה בחוק לאלו שהבינו את הפסול במעשיהם ונטלו עליהם אחריות".
"שוכנענו פה אחד שאין שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם", אמרה השופטת, "לא ראינו כי קיימים שיקולי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם. אי לקיחת אחריות מצד הנאשם מצדיקה הטלת עונש כבד יותר".
"אם לא תחזירו את הילד - נהפוך את המדינה"
אחד מחברי לה פמיליה, בין הבודדים שהגיעו, סיפר כי הגרעין הקשה של הארגון לא הגיע, זאת מאחר והמשטרה סימנה אתמול את האוהדים, עוד לפני המשחק מול הפועל ת"א ועצרה את אלה העלולים לגרום למהומות היום בגזר הדין.
עו"ד יורם שפטל לאחר גזר הדין // צילום: יוסי זליגר
סך הכול, עצרה המשטרה לפני המשחק למעלה מ-30 חברי לה פמיליה בחשד להפרות סדר, וכך מנעה מהם להגיע להפגנה היום. כרגע יש בהפגנה כ-20-30 חברי לה פמיליה, רובם קטינים.
המפגינים קראו "אם לא תחזירו את הילד - נהפוך את המדינה".
התביעה ביקשה: 5-3 שנות מאסר
התביעה ביקשה להטיל על אזריה בין שלוש לחמש שנות מאסר בפועל, מבלי לנכות את התקופה שבה שהה במעצר פתוח, ולהורידו לדרגת טוראי.
בהסבר לכך שהתביעה הצבאית מבקשת עונש מינימלי ציין התובע בפרשה, סא"ל (מיל') נדב ויסמן, כי העבירה שאותה ביצע אזריה לא היתה פרי תכנון מוקדם, ואף ש"נבעה ממחשבה רעה", הרי אותה המחשבה נבטה בשטח, לאחר שחברו נדקר. "אני לא מתעלם גם מכך שהנאשם ירה במחבל ש-11 דקות קודם לכן ניסה לרצוח את החבר שלו", אמר.
עוד ביקש התובע מבית הדין להתחשב בכך שחברון היא מקום קשה ומורכב, ו"עד לרגע ביצוע העבירה הנאשם הצטייר כאדם חיובי. הוא היה חייל מצטיין, שהתנדב לשרת כחייל קרבי ולשמש כלוחם בצה"ל".
תמיכה לאורך כל הדרך // צילום: קוקו
לפי התובע, "העדויות מלמדות שהמעשה הרע שהנאשם ביצע היה חריג לאופיו, ולא מעיד עליו". עוד ציין כי הרשעתו תלווה אותו עוד שנים רבות, "ובזה ניתן להתחשב על רקע גילו הצעיר".
בדבריו האחרונים לבית הדין הצבאי, בתום שלב הטיעונים לעונש, בחר אזריה שלא להביע חרטה על מעשיו ואמר: "אחרי עשרה חודשים של סבל ועינויים שבמהלכם המשפחה שלי התרסקה, אני מבקש מבית הדין שידון אותי לפי מידת הרחמים".
השתתפו בהכנת הידיעה: דן לביא, אבי כהן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו