"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוב הפיטורים במהלך הריון - מסיבות כלכליות

מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה: 60% מפניות מעסיקים לפטר קיבלו היתר, לרוב בשל סגירת עסקים • חצי מיליון ש' קנסות הוטלו בגין הפרת חוק עבודת נשים

,עודכן
אילוסטרציה // צילום: GettyImages // אילוסטרציה // צילום: GettyImages

60% מפניות מעסיקים לפטר נשים בהריון בשנה שחלפה קיבלו היתר - אולם במרבית המקרים הסיבה לכך לא היתה ההריון, אלא אילוצים כלכליים, כמו סגירת עסק. כך עולה מנתוני 2016 של מינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

בשנת 2016 התקבלו במנהל 1,589 פניות לפיטורים או לפגיעה בהיקף משרה של עובדת שנמצאת בהריון, בטיפולי פוריות או בתום חופשת הלידה. מתוך הפניות 368 נסגרו, 39 עדיין היו בטיפול ובאשר ל־1,182 פניות התקבלו החלטות.

ב־964 החלטות (60% מכלל הפניות) הותר למעסיק לסיים את ההעסקה וב־110 החלטות (7% מכלל הפניות) צומצמה משרת העובדת, זאת לאחר הליך בירור בהתאם לנוהל העבודה, אשר במסגרתו נמצא כי הפיטורים אינם קשורים להריון או לטיפולי פוריות. ב־108 החלטות (6.7% מכלל הפניות) סורבה בקשת המעסיק לפטר את העובדת.

על סמך מה ניתנו ההיתרים הרבים לסיום העסקתן של הנשים? מהנתונים עולה כי ב־628 מקרים (58% מההיתרים) האישור ניתן בגין מצב כלכלי כמו סגירת עסק. ב־183 מקרים (17% מההיתרים) ההיתר ניתן בגין אי שביעות רצון מתפקוד העובדת, כשהממונה שוכנעה כי המשך העסקת העובדת יגרום נזק למעסיק. ב־110 מהמקרים (10% מההיתרים) הותר לפטר את העובדת בגין תום חוזה, כאשר הוכח שאין באפשרות המעסיק להמשיך בהעסקתה. 86 מהמקרים (8% מההיתרים) ניתנו בגין בקשה משותפת ומוסכמת של המעסיק והעובדת. 43 נשים (4% מההיתרים) פוטרו בגין "נסיבות חמורות", כגון גניבה ורשלנות. 24 מהעובדות (2% מההיתרים) סיימו את העסקתן לצורך המשך ההעסקה באמצעות רוכש פעילות החברה - כך שלמעשה המשיכו לעבוד בפועל.

כזכור, על פי חוק עבודת נשים חל איסור לפטר או לפגוע בהכנסה של עובדת בהריון או עובדת הנמצאת בהליך של טיפול פוריות, במקרה שהיא עובדת במקום העבודה יותר משישה חודשים. במקרים שבהם נדרש לפטר עובדת בשל סגירת העסק, מכירתו או תפקוד לקוי ואין קשר בין הפיטורים להיות העובדת בהריון, אפשר לפנות לממונה על חוק עבודת נשים במינהל הסדרה ואכיפה לקבלת היתר לכך. בהליך הבקשה נשמעות גרסאותיהם של המעסיק והעובדת, ועל המעסיק חלה חובת ההוכחה כי אין קשר בין הפיטורים לבין היות העובדת בהריון.

כמו כן, התפרסמו גם נתוני האכיפה בתחום חוק עבודת נשים: בשנת 2016 התקבלו 105 פניות בחשד להפרת חוק עבודת נשים. ב־47 מהפניות המתלוננת הוחזרה לעבודה או שלא נמצאה כל עבירה. במהלך השנה הוטלו קנסות בסך של כחצי מיליון שקלים ב־16 מקרים שבהם מעסיקים הפרו את חוק עבודת נשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר