"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: לסובלים מבעיות קשב וריכוז עדיף ללמוד מדף מודפס, ולא ממסך

"ההבדל נובע מכך שבלמידה ממסך אנחנו נוטים לרפרף על הטקסט ולא להשקיע בלמידה ובהבנה מעמיקה"

,עודכן
מסתבר שלדף המודפס יש יתרונות // צילום אילוסטרציה: קוקו // מסתבר שלדף המודפס יש יתרונות // צילום אילוסטרציה: קוקו

לתשומת לב הסטודנטים: למידה מטקסט על צג דיגיטלי פוגעת בשיעורי ההצלחה של בעלי הפרעות קשב וריכוז.

תקופת המבחנים של הסטודנטים בעיצומה, ומחקר חדש מראה שלאלו מתוכם שאובחנו כסובלים מבעיות קשב וריכוז כדאי להניח את הטאבלט בצד ולחזור ללמוד מהדפים. המחקר שערכו ד"ר עדי ברן וד"ר גל בן־יהודה מהאוניברסיטה הפתוחה מצא קשר ישיר בין צורת למידת המידע לבין הצלחה או כישלון של התלמידים בהבנת הטקסט - סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בעזרת טקסטים מודפסים יבינו טוב יותר את הכתוב ויתמקדו בהבנתו זמן רב יותר מאשר תלמידים אשר ילמדו באמצעות טקסט על גבי צג דיגיטלי.

במחקר שנחשף השבוע בכנס צ'ייס, שעוסק בחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה, השתתפו 110 סטודנטים. 45 מהם אובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז ו־65 מהם היו ללא הפרעות קשב וריכוז. הסטודנטים התבקשו לקרוא טקסט בפורמט מודפס או דיגיטלי, ללא הגבלת זמן, ולאחר מכן ענו על מבחן ההבנה. כמו כן, ביצעו עוד שתי מטלות לבחינת יכולות ניהוליות: קשב מתמשך וגמישות קוגניטיבית. והתוצאות? בפורמט הדיגיטלי בלבד ציוני הבנת הנקרא של הסטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז היו נמוכים באופן מובהק מאלו של קבוצת הסטודנטים ללא הפרעות קשב. כמו כן, נמצא שבעלי הפרעות הקשב השקיעו יותר זמן בקריאת הטקסט המודפס בהשוואה לזמן שהשקיעו בקריאת הטקסט הדיגיטלי.

ד"ר בן־יהודה מסבירה: "ההבדל נובע מכך שבלמידה ממסך אנחנו נוטים לרפרף על הטקסט ולא להשקיע בלמידה ובהבנה מעמיקה, ולכן אצל אלו הסובלים מקושי למקד את הקשב לאורך זמן הקשיים יועצמו בלמידה ממסך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר