"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל על - כולם הפסידו

בתמונה העגומה של נציגי הטייסים ונציגי הנהלת אל על כולם נראים מותשים, ואין שם ניצוץ של שמחה

,עודכן
עמדת אל על, צילום: יהושע יוסף

צריך היה להתבונן בתמונה העגומה של נציגי הטייסים ונציגי הנהלת אל על, שפורסמה אתמול בבוקר, אחרי שהגיעו להסכם שסיים את הסכסוך. כולם נראים מותשים, ואין שם ניצוץ של שמחה. התמונה משקפת את המצב בתום המאבק: כולם הפסידו. ההנהלה שספגה עלבונות והתבטאויות קשות, והטייסים, שנתפסו גונבים, פשוטו כמשמעו, כש"משכו זמן" על הקרקע ובאוויר, כדי לקבל תוספות לשכרם הגבוה. את המאבק שלהם הם ניהלו על הגב של הלקוחות. בלי בושה. השביתות והביטולים רק חשפו את הנוסעים הקבועים והנאמנים שלהם לאלטרנטיבות, למשל היינאן איירליינס למזרח הרחוק בחצי מחיר, או ווייז אייר שמציעה עכשיו טיסה ללונדון בפחות מ־400 שקלים לכיוון. תחרות תאלץ את אל על להסתכל על הלקוח לא כעל שבוי שלה במטוס מצ'וקמק לתאילנד, ולהתנהג כמו חברות אחרות בעולם.

בשבועות האחרונים השמים התמלאו בהתבטאויות קשות של הטייסים כלפי הנהלת אל על ושל ההנהלה על הטייסים. המהלומות המילוליות לא הוסיפו כבוד לשום צד. יו"ר ההסתדרות, שהיה צריך לעצור את כל התהליך המביש הזה, לא עשה כלום כדי לעצור את הטייסים, שהתעלמו מהסכם עבודה חתום ומצו בית משפט, ואיפשר להם לבטל טיסות ולפגוע בנוסעים.

גם אחרי ההסכם שהושג אתמול לפנות בוקר, הטייסים אומרים כי "אין לנו שום הערכה למנכ"ל או לשולחיו, ולעבוד איתם זה תענוג מפוקפק". לדבריהם, "לנו אין ברירה. הוא ילך הביתה בעוד חצי שנה. אנחנו נשארים עם שאר העובדים ועם הלקוחות". הטייסים אומרים כי הם נלחמים בשיניים על שמירת המסגרת הבטיחותית, ומאמינים שהיתה חשיבות עצומה בסגירת ההסכם הנוכחי כדי להתחיל ליישר את המערכת.

בזמן המו"מ הטייסים טענו כי "כל הצוות המקצועי הקיים באל על מבין שאין ביכולתם לחתום על כשירות מבצעית עם מנכ"ל כושל, שמרסק את החברה במקום לפעול לפתרון ולהרגעת המצב. זהו צעד ברור של אי־אמון בהנהלה הנוכחית ובמנכ"ל כושל, שהתאהבו בסכסוך ואיבדו את דרכם - תוך שהם פוגעים בנוסעים, בעובדים ובחברה".

ופתאום, אחרי שההנהלה נכנעה לדרישות הכספיות של הטייסים, מתברר שכן אפשר לעבוד עם המנכ"ל ועם ההנהלה הנוכחית, והכל בא על מקומו בשלום. כלומר, הכל היה עניין של כסף, כסף גדול, עבור הטייסים, שמרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש. זו היתה התנצחות של שני צדדים, שרוצים לעשות קופה על כולנו, כשאנו שבויים כביכול בתדמית של המוביל הלאומי, שגם גובה מחירים גבוהים מהיצע המחירים שהביאו לנו השמיים הפתוחים. שני הצדדים טוענים לניצחון, אבל כולם למעשה הפסידו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר