"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עדיף מסגרת: מדוע לא מומלץ ללמוד לבד אנגלית?

יש דברים שבלתי אפשרי ללמוד לבד, או לכל הפחות לא מומלץ לעשות זאת. לימוד אנגלית עונה על ההגדרה הזו בדיוק

,עודכן
צילום: //

בשיתוף ברק רום

מן העבר השני, יש דברים שבלתי אפשרי ללמוד לבד, או לכל הפחות לא מומלץ לעשות זאת. לימוד אנגלית עונה על ההגדרה הזו בדיוק, וזאת עקב מספר סיבות מרכזיות.

בחינת קצב ההתקדמות

הסיבה הראשונה בגינה מומלץ להיעזר במסגרת כלשהי שללימוד אנגלית- מורה, קורס וכן הלאה - היא שהלימודים מצריכים התקדמות הדרגתית. יש לתכנן את הלימודים מן הבסיס, ורצוי ליצור הגדרה של הנושאים השונים שמרכיבים את הלימוד: אוצר מילים, דקדוק נכון, זמנים, הבנת הנקרא, דיבור שוטף וכן הלאה. אם לומדים לבד עלולים להגיע למצב בו היסודות אינם מונחים כראוי, מדלגים על דברים חשובים שהם בגדר הבסיס ללימוד השפה, וכתוצאה מכך פוגעים ביעילות הלימוד.

לימוד שפות הוא הליך פרטני, שמשתנה אצל כל אדם על פי כישורי השפה שלו, יכולת הקליטה של הכללים ושל המילים ופרמטרים אחרים. המשמעות היא שלכל אדם יש קצב משלו, שצריך להתאים אליו את התכנים ואת אופני הלימוד. כשלומדים לבד, קשה הרבה יותר לבנות את התוכנית הזו, גם מכיוון שלא בהכרח יודעים מה נדרש באמת ללמוד, מה הקצב הנכון לאותו אדם, כיצד ניתן לחזק את נקודות החולשה שלו וכן הלאה.

בקרה

טעויות נגררות אפשריות לא רק במתמטיקה, אלא גם באנגלית. כשלומדים בצורה עצמאית, למרבה הצער, הסיכוי שהן יתקיימו עולה בצורה משמעותית. בלמידה עצמאית אין בקרה, שהיא גורם חשוב במקרה של לימודי שפה: כיצד ניתן לדעת מהו קצב ההתקדמות? איך יודעים אם מה שלומדים לקרוא, לכתוב, לדבר או להבין הוא באמת מה שחושבים? איך מעריכים אם מדברים נכון?

כדי ללמוד על כל אלה נדרשת בקרה של אדם שמכיר את השפה לעומקה. הוא יוכל לשים לב לטעויות בסיסיות שנעשות ולתקן אותן. אם, לדוגמא, אדם לוקה בהבנת הזמנים והאופן בו יש להשתמש בהם בשפה האנגלית, יש לפתור קודם כל את הבעיה הזו ורק לאחר מכן להיכנס לרזולוציות קטנות יותר של המשפטים אותם הוא אומר או כותב.

אנגלית לומדים כיום במספר אופנים, כאשר למידה יעילה תשלב בין כמה מהם. בין היתר, יש להעביר את חומר הלימוד התיאורטי, ולצדו לספק גוף ידע שניתן להתבסס עליו: מילון בעל אוצר מילים רחב, לדוגמא, או טבלה שמראה את הדקדוק הנכון בזמנים שונים. בנוסף לכך, חייב להתבצע תרגול של החומר בעזרת שאלות נקודתיות, השלמת משפטים, סימולציות דיבור או קריאת קטעים ארוכים (בהתאם למה שאתם מעוניינים ללמוד ולרמה אליה תרצו להגיע). מורה או קורס שבקיאים בהעברת החומר הנלמד יוכלו ליצור את השילוב המיטבי בין התיאוריה לבין התרגול, מה שיסייע להטמעת החומר הנלמד ולשיפור היעילות של התהליך.

חשיבותה של מסגרת

אחת התפיסות המקובלות כיום היא שלימוד בצורה מוסדרת חשוב במיוחד, מכיוון שהוא מעניק את המסגרת הנדרשת תמיד בלימודים. גם כאן, אפשר לבחון את המצב בו לומדים לבד בצורה ביקורתית. בתרחיש מהסוג הזה ניתן אמנם להתאים את הלימודים לאורח החיים של האדם הלומד, שיכול ללמוד בזמנו הפנוי, בשעות הערב וכדומה. הבעיה העיקרית היא שבמצב הזה, ייתכן בהחלט שהלימוד יהיה ממוקם נמוך יחסית בסדר העדיפויות של האדם הלומד. כשאין שעות מוגדרות ללימוד, או כשמצפים לעשות זאת כשיהיה זמן פנאי מספק, עלולים לגלות שהלימוד לא מתבצע בקצב ובתדירות הראויה. עובדה זו פוגעת בצורה אנושה ביעילות הלימודים ובתוצאות שלהם.

מנגד, לימוד עם מסגרת, כפי שמציע למשל מורה לאנגלית, יתבצע פעמים רבות בימים או בשעות קבועים, על פי התוכנית שנבנתה, בהתאם להיקף הלימוד, לקצב ההתקדמות וכן הלאה. המשמעות היא שקל הרבה יותר להכניס את הלימוד ללוח הזמנים, פשוט מכיוון שיודעים מראש מה דרוש ומהם המועדים שנקבעו לצורך מטרה זו. המסגרת יכולה להגדיר גם את היקף הלימודים והתרגול הדרוש, למשל בכל הנוגע לשיעורי הבית שמקבלים התלמידים ושהם צריכים לעשות עד תאריך נקוב או עד המפגש הבא.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר