"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ההסתה ברשת מניעה את המפגעים"

השרה שקד הצביעה על הסיבה העיקרית לטרור בכנס בהשתתפות עשרות שגרירים ונספחים • "על גוגל ופייסבוק להגביר מעורבות"

,עודכן
השרה שקד היום בבית התפוצות // צילום: חן גלילי // השרה שקד היום בבית התפוצות // צילום: חן גלילי

שרת המשפטים נשאה נאום בפני מעל 70 שגרירים ונספחים דיפלומטיים ממדינות העולם, בכנס שנערך היום בבית התפוצות בתל אביב מטעם מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב.

פז בר

השרה דיברה על נושא ההסתה ברשתות, הטרור, ועל פעולות משרד המשפטים בזירה העולמית והישראלית להתמודדות עם תופעות אלו.

שקד אמרה כי "על חברות האינטרנט, כגון גוגל ופייסבוק, להגביר את מעורבותן בנעשה במרחביהן ולהסיר תכנים מסיתים המעודדים פעילות טרור". היא חשפה כי כ-80% מהבקשות שהגישה המדינה לחברות האינטרנט להסרת תכנים מסיתים ותומכי טרור - התקבלו, באופן מלא או חלקי.

בפתח דבריה הדגישה שקד את העובדה שבתחילתו של גל הטרור האחרון שהיה מכונה "טרור היחידים", התברר כי ב-7 מתוך 10 המקרים הראשונים, המפגעים הושפעו מתכנים אליהם נחשפו ברשתות החברתיות ובאינטרנט.

שקד ציינה כי יכולת האכיפה של החוק המקומי הינה מוגבלת, שכן רוב חברות האינטרנט הן חברות בין-לאומיות. "למעשה נוצרת פגיעה בריבונות ויכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי, הביטחון מתערער בגלל האופן שבו מנוצלות תכונותיו של מרחב הסייבר לרעה על ידי המסיתים ותומכי הטרור".

נלחמים בתופעת ההסתה ברשת // צילום: חן גלילי

בעיית ההסתה ברחבי הרשת הובילה את השרה שקד למציאת פתרונות, במספר מישורים שונים, ובהם:

1. הקמת כוח משימה בין משרדי, בהובלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ובשיתוף גורמי הביטחון השונים. צוות זה מאתר תכנים מסיתים ומגיש בקשות משפטיות להסרה של התכנים האסורים.

שקד סיפרה כי מאז תחילת פעילותו של כוח המשימה הוגשו כ-1,800 בקשות להסרת דפים ותכנים ומעל ל-1,400 בקשות התקבלו באופן מלא או חלקי.

2. שיח מול חברות האינטרנט הגדולות, כגון גוגל ופייסבוק, לצורך מיצוי האינטרסים המשותפים של המדינה ושל כל אחת מהחברות, מתוך נקודת מוצא שהספקיות אינן מעוניינות לקדם טרור ואלימות בקרבן. "הדרך עוד ארוכה, ואנחנו סבורים שעל הספקיות להגביר את מידת מעורבותן בנעשה על גבי הפלטפורמות שלהן" אמרה שקד, והוסיפה: "עם זאת, אנחנו מתחילים לשאת פירות ואנחנו מוצאים את הספקיות הגדולות קשובות לאינטרסים של ישראל".

3. קידום הצעת חוק, יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, להסרת תכנים מהאינטרנט באמצעות צו שיפוטי. הכוונה היא להשתמש בסמכות מכוח הצעת חוק זו במקרים של כישלון השיח מול ספקיות השירות והאינטרנט.

4. הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת בודפשט בדבר פשעי מחשב - מה שמאפשר לישראל לשתף פעולה עם מדינות אחרות באכיפת עבירות המתבצעות במרחב הסייבר.

לבסוף, סיכמה שקד את דבריה ואמרה: "התפתחות המרחב המקוון היא אחת ההתפתחויות המופלאות שיצר האדם. אני חשה מחויבות עמוקה לשמירת הטוב שבמרחב המקוון, תוך ביעור עיקש של הרע שצומח בתוכו ושצומח מתוכו ומשפיע גם על ביטחוננו הפיזי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר