"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה רעשי אכילה מוציאים אותנו מדעתנו?

מחקר חדש: צלילים של אדם אחר אוכל עלולים לעורר בקרב אנשים רבים תגובה פיזיולוגית הכוללת עלייה בקצב הלב וזיעה

,עודכן
סובלים מרעשי אכילה?, צילום: GettyImages

נגררתם אי פעם לעימות עם קולגה שזלל את ארוחת הצהריים שלו? אדם שנושם בקול רם לידכם בבית הקולנוע גורם לדם שלכם לרתוח? אתם לא לבד: אנשים רבים אשר סובלים מהפרעה מוחית אמיתית בשם מיסופוניה.

מדובר בהפרעה שגורמת לתחושת סבל וקבס מצלילים כמו אכילה, לעיסה, נשימה רועשת או קולות נקישה. מיסופוניה נרשמה כהפרעה בשנת 2001.

במהלך השנים, מדענים רבים נותרו ספקנים לגבי השאלה אם מדובר בבעיה רפואית אמיתית. מחקר חדש בהובלת צוות באוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה הוכיח כי לסובלים ממיסופוניה יש הבדל באונה הקדמית של המוח שלהם ביחס לאלה שלא סובלים.

דו"ח שפורסם בכתב העת "ביולוגיה עכשווית" (Current Biology), חשף כי המדענים מצאו פעילות שונה במוח כאשר נשמעו הרעשים המתוארים בקרב הסובלים מהתסמונת.

ניכר כי לסובלים ממיסופוניה יש חריגות במנגנון השליטה הרגשית שלהם, מה שגורם למוחם להיכנס להילוך גבוה עם שמיעת הרעשים. החוקרים גילו גם כי צלילים אלו עלולים לעורר תגובה פיזיולוגית מוגברת עם עלייה בקצב לב וזיעה.

לצורך המחקר, החוקרים השתמשו בבדיקת MRI כדי למדוד את פעילות המוח של אנשים הסובלים מהתופעה וכן לאלו שלא סובלים.

הבדיקה נעשתה בעודם מאזינים למגוון רב של צלילים. הקולות היו מסווגים לצלילים ניטראליים מצד אחד, כמו גשם ומים רותחים, ולצלילים לא נעימים מהצד השני כמו תינוק בוכה, אדם צווח, וצלילי אכילה או נשימה.

בכל מה שקשור לרעשי אכילה ונשימה, הסובלים הציגו תוצאות שונות מאלו שלא סובלים.

"אני מקווה שהממצאים ירגיעו את הסובלים", אמר טים גריפיתס, פרופסור לנוירולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת ניוקאסל.

"הייתי חלק מקהילת הספקנים בעצמי עד שראיתי בעיניי מטופלים בניסוי, והבנו איך התכונות של הסובלים מהתסמונת דומות מבחינה רפואית", אמר פרופ' גריפיתס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר