טראמפ אינו אובאמה

ברק אובאמה, הנשיא היוצא, לא מנע ערב סיום נשיאותו את העברת החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם, שבה נאמר כי "ההתנחלויות שהקימה ישראל בשטחים הפלשתיניים הכבושים מאז שנת 1967, כולל מזרח ירושלים, אינן בעלות תוקף חוקי, מהוות הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי, וכן מהוות מכשול מרכזי בניסיון להשיג שלום צודק, מקיף ובר־קיימא על בסיס פתרון שתי המדינות". העיקר שאובאמה טען שהוא "חבר". העיקר שאובאמה היה מחויב לשלום.   

הוא היה כל כך נחמד אלינו שאפילו שלח את שר החוץ שלו ג'ון קרי אל מול המצלמות כדי שינאם במשך שעה ארוכה נגד ישראל, על מנת להוכיח כי ההתנחלויות הן שורש הבעיה והן מקור הסכסוך - הן ולא הדת, ולא אי הכרת האחר ולא הסירוב המתמשך להכיר בזכות קיומה של המדינה היהודית.

ביום חמישי בלילה היו בתקשורת כאלה שסברו שגם הנשיא החדש דונלד טראמפ מאמץ את גישת קודמו - זאת אחרי שהבית הלבן פירסם הודעה שבה נכתב כי הנשיא אמנם "טרם גיבש מדיניות רשמית" בעניין ההתנחלויות, אך הממשל סבור כי פעילות שבה יורחבו גבולות ההתנחלויות או ייבנו חדשות "עלולה לא להיות מועילה" להשגת שלום. 

טראמפ // צילום: אי.פי.איי 

מובן ששורה זו ישר תפסה את כל הכותרות. בתקשורת מיהרו כולם לקפוץ על החלק הביקורתי בהצהרה, שלא כוון כלל נגד מפעל ההתנחלויות עצמו, אלא נגד הכוונה להקים התנחלות חדשה במקום עמונה. שורת ה"גינוי" כבר גרמה לאנשים לקבוע כי טראמפ הופך לתואם אובאמה, וכי הוא בכלל מתנגד למפעל ההתיישבות. יש כבר אפילו שרואים כי הממשל החדש ונתניהו במסלול התנגשות עוד בטרם התקיימה הפגישה ביניהם באמצע החודש. נו באמת. אחרי שהוכרזה (בתקשורת) המלחמה בין ישראל למקסיקו, אפשר בכלל להרחיב אותה נגד כל יבשת אמריקה.

ואולם, ההצהרה מתייחסת להרחבת גבולותיהן של ההתנחלויות ולבניית התנחלויות חדשות, ולא לעצם הבנייה. אם מקדישים לה מחשבה, מבינים את המורכבות שבה ואת ההישג המשמעותי לישראל שגלום בה: זוהי הפעם הראשונה שבה הבית הלבן מצהיר בריש גלי כי ההתנחלויות עצמן אינן "מכשול לשלום". בקושי שבועיים בבית הלבן וכבר מעניק לנו טראמפ מתנה ענקית בדמות הצהרה היסטורית - הפוכה בתכלית מאובאמה, מקרי, וכמובן ממתנת הפרידה שלהם במועצת הביטחון של האו"ם.

כך, דווקא ההודעה האמריקנית יכולה להיות רגע היסטורי, אולי אפילו רגע מכונן: אפילו הנשיא בוש הבן, שבמכתבו המפורסם אמר כי אין זה ריאלי לפנות גושי התנחלויות, לא אמר כי ארה"ב "אינה סבורה שההתנחלויות אינן מכשול לשלום". כך, באופן ערמומי, הצליח טראמפ להגניב הצהרה היסטורית, תוך הנמכת גובה הלהבות מול הפלשתינים, החוששים שהוא מתכוון לתת לישראל יד חופשית.

זאת ועוד: צריך לשים לב כי ה"גינוי" לכאורה שלשום לא התבצע בתדרוך עיתונאים אלא בהודעה לקונית באתר הבית הלבן זמן קצר אחרי סיום ביקורו של מלך ירדן עבדאללה. 

את ההצהרה האמריקנית צריך לבחון בפרספקטיבה היסטורית: הודעת הבית הלבן אינה אמורה להפתיע את מי שעקב אחרי הממשלים השונים במהלך 50 השנים האחרונות. שום ממשל, לא רפובליקני ולא דמוקרטי, לא היה בעד הקמת התנחלויות חדשות. העמדה הזאת גם ודאי לא תפתיע את מי שעקב אחרי השימועים שנערכו בסנאט לאנשי הממשל הבכירים של טראמפ, לרבות ניקי היילי (השגרירה באו"ם), ג'יימס מאטיס (מזכיר ההגנה) ורקס טילרסון (מזכיר המדינה). באותם השימועים אפשר היה לראות בוודאות כי ממשל טראמפ תומך בישראל ואינו שולל את הלגיטימיות של ההתנחלויות, אך באותה הנשימה אינו מתכוון לצאת מגדרו כדי לעודד ישראלים לעשות צעדים מעוררי מחלוקת. בדיוק כפי שאינו יוצא מגדרו, לפי שעה, יש להודות, כדי להעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים או לרשום בדרכונים האמריקניים במקום הלידה "ישראל" במקום "ירושלים" (סוגיה שכזכור הגיעה עד לבית המשפט העליון, שקבע כי הנשיא האמריקני בלבד רשאי להחליט מה לרשום בשדה זה).

מסקנות נמהרות

הסקת המסקנות הנמהרת מההצהרה של הבית הלבן רק מראה עד כמה מתקשה עדיין התקשורת האמריקנית בפרט והעולמית בכלל להבין ולקרוא את הנשיא האמריקני החדש. מבחינת ממשל טראמפ, איש עסקים בהווייתו, לא צריך לחשוף את כל הקלפים בבת אחת בסוגיות בעייתיות, במזרח התיכון למשל. בסוגיות כגון הגירה, אובאמה־קר, רגולציה - יש להניח כי טראמפ יעשה בדיוק את מה שהבטיח. במזרח התיכון כבר ראינו שורה של נשיאים שבאו לפתור את הסכסוך ועזבו את הבית הלבן מסוכסכים עם אחד הצדדים או שניהם גם יחד.

אובאמה // צילום: אי.פי.אי

מאז השבעתו דונלד טראמפ מסרב בעקביות לגנות את ההודעות הישראליות על בניית אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון. בתדרוכי העיתונאים בבית הלבן ניסו לשווא לחלץ מהדובר שון ספייסר הצהרה נגד שורת ההודעות הישראליות על יחידות הדיור החדשות, אך הוא סירב לשתף פעולה עם התקשורת ואמר כי הצדדים ידונו בסוגיה בביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון. דמיינו לרגע כיצד היה מגיב הממשל להחלטה של ממשלת ישראל על בניית 3,000 יחידות דיור בעידן אובאמה או הילארי קלינטון.

לא מנותק מהעולם

כאמור, בנייה בתוך ההתנחלויות טראמפ מוכן לקבל, אך צעדים מתריסים וגלויים, קשה לו יותר. לכן הבהיר ממשל טראמפ כי "ייתכן" שבנייה חדשה מעבר לגבולות הקיימים של ההתנחלויות עשויה "לא להיות מועילה". אגב, גם טילרסון השתמש במונח "לא מועיל" כאשר תקף את מועצת הביטחון על החלטתה נגד ההתנחלויות. למי שלא שם לב. הדבר האחרון שטראמפ מעוניין בו הוא שיקומו עוד התנחלויות (יישובים) במקביל להעברת השגרירות, נניח, או במקביל להתחממות הגיזרה מול איראן. והיא מתחממת.

ולא רק איראן - הנשיא הטרי יודע כי גם מדינות המפרץ הסוניות בוחנות אותו, והוא מעוניין להעביר את המסר כי מה שהיה מול איראן הוא לא מה שיהיה. לא תהיה עוד הבלגה כלפי הרפובליקה האיסלאמית. את דמי הרצינות האלו הוא מוכן לשלם גם באמצעות הצהרות המיועדות לרסן את ישראל. מדובר בתשלום סמלי שגם ישראל תהיה מוכנה לספוג אם בסופו של דבר איראן תחזור למקומה ותסיר את החיוך מעל שפתיה.

לכן, גם אם טראמפ תומך באסטרטגיה הישראלית ויש חפיפה מלאה בעניין "ההתנחלויות אינן מכשול לשלום", מבחינתו עדיף, ממניעים טקטיים, להימנע מצעדים חריגים, מאחר שהם אינם משרתים את המטרה כרגע. 

וגם לישראל שולח טראמפ מסר ברור: אל תפתיעו אותי. אני אולי פרו־ישראלי אבל אני גם רוצה לסגור דיל ביניכם לבין השכנים שלכם, שחלק מהם (הגוש הסוני המתון) אינם אויביי. הבסיס לדיל טוב עם הפלשתינים הוא הכרה שלהם כי ישראל וטראמפ מתואמים. 

המסקנה היא שלמרות הלך הרוח בתקשורת, טראמפ לא מנותק מהעולם. הוא צריך להתחשב בציר הסוני המתון, במאבק נגד איראן וגם לרכך הצהרות פרו־ישראליות. זוכרים את הוויכוח הפנימי בימין הישראלי לגבי סיפוח מעלה אדומים רק לאחרונה? האם יכול להיות שטראמפ ונתניהו כבר מתואמים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו