"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נבלם פינוי ערבים משטח השייך ליהודים

דין מזרח י-ם כדין עמונה? • העליון עצר פסק דין שהורה לערבים לפנות שטח השייך ליהודים • "מדובר בצעד בלתי הפיך"

,עודכן
השופט דנציגר // צילום: דודי ועקנין // השופט דנציגר // צילום: דודי ועקנין

"משמעות הפינוי היא השלכתם לרחוב", כך פסק אתמול (שלישי) שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר בהחלטתו לעצור את פסק הדין של בתי המשפט המחוזי והשלום בירושלים, שהורו לערבים בשכונת בית חנינא במזרח ירושלים להתפנות מבתיהם על שטחים השייכים ליהודים. נזכיר כי גם דנציגר היה חבר בהרכב השופטים שדחה את "מתווה עמונה".

בערכאה המוקדמת, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים אהרון פרקש, נתן את ההוראה לגבי גוש 30615 חלקה 118 בשכונת בית חנינא שבירושלים, כי עד ל-12 בפברואר השנה, יפנו הערבים את הבתים שבנו על הקרקע היהודית, "מכל חפץ או אדם".

בפסק הדין קבע דנציגר כי הבתים שעומדים להתפנות הם "בתי המגורים היחידים שלהם, לפיכך משמעות הפינוי היא השלכתם לרחוב".

הערבים היושבים בקרקע הגישו ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי אם יתפנו יושלכו לרחוב מאחר שאין להם עוד בתים ובטענות נוספות לגבי טיב המסמכים אשר בידי היהודים, טענות אותן דחה בית המשפט המחוזי.

הערבים, אשר יושבים בנכס שלא כדין, ביקשו לעצור את ביצוע צו הפינוי עד להחלטת בית המשפט העליון בעניין הערעור.

"אין חולק כי למשיבים (היהודים) הזכות לממש את זכותם הקניינית כפי שנקבעה בפסק הדין וכי ככלל הצד הזוכה בפסק הדין רשאי ליהנות מזכייתו אף אם הוגש ערעור", קבע השופט דנציגר בהחלטתו.

"עם זאת, שעה שמדובר בנזק בלתי הפיך, מאזן הנוחות נוטה לטובת (הערבים)". השופט אף דחה את דרישת היהודים לתשלום עבור השימוש באדמותיהם.

השופט סיכם את החלטתו, ואמר: "הגעתי למסקנה כי יש לעכב את ביצועו של פסק הדין. זאת, משום שביצוע פסק הדין על אתר משמעו הריסת המבנים בהם מתגוררים המבקשים, צעד בלתי הפיך שיגרום להם נזק אדיר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר