"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרולינה אחרת, הכי טובה מאי פעם

"שלוש", קרולינה - אלבום ומופע השקה בתיאטרון גשר

,עודכן
"אני אופטימית". קרולינה, צילום: יהושע יוסף

זוכרים את הרגע הזה ב"מטריקס", שבו נאו מצליח להתעלות מנטלית מעל המחסום שהנפש שלו עצמה הציבה לו? פתאום התנועות שלו נעשות קלות, החשיבה שלו בהירה וההבנה שלו מוחלטת. גם לפני הרגע ההוא, נאו נראה ומתנהל כעילוי על־אנושי, אבל חסרה לו ההבנה הזו שאי אפשר למסגר במילים.

תהליך דומה מאוד עבר על קרולינה בעבודה על "שלוש", האלבום החדש שלה. היא היתה זמרת אדירה עוד קודם, היא ניפקה להיטים, היא כיכבה על הבמה ולא היה אפשר לדמיין שחסר שם משהו. כשהיא פותחת את מופע ההשקה עם "ענן", הסינגל הראשון והיחיד ששוחרר מתוך האלבום, ברור מאוד שיש כאן קרולינה אחרת.

איפשהו, אולי במהלך ההקלטות אבל סביר להניח שדווקא מחוץ להן, קרולינה הבינה ש־There Is No Spoon. הייתי מהמר שזו האימהות שפתחה אצלה איזה ערוץ נסתר והפכה אותה לנוגעת פי כמה מבעבר. אם הייתי זקוק להוכחה לעוצמה החדשה שהתגלתה בה, היא הגיעה בדמות כמה דמעות מלוחות של התרגשות שנזלו לי על הלחי. קרולינה כתבה, הלחינה, שרה, הופיעה והקליטה כל השנים האלה כדי להגיע לרגע הזה, הרגע שבו היא נשמעת טוב יותר ושלם יותר מאי פעם.

אחרי שניים או שלושה שירים קרולינה עוצרת לרגע כדי לדבר עם הקהל. היא מבטיחה שהערב יהיו "שירים חדשים ושירים ישנים, רוקנרול, שמלות שקופות ונשים שמנמנות בתוכן שמרגישות בסך הכל די נוח". אם ראיתם אותה בעבר על הבמה, בנקודה הזו יכולתם בוודאות להבחין שהיא גם משוחררת יותר. השירה שלה, שגם בעבר היתה נראית חסרת מאמץ, הפכה למעיין ווקאלי שנובע בכוח עצמו, כמעט בלי התערבות או לחיצה שלה.

אגב, את כל ההבטחות שלה היא קיימה עד הסוף, גם את ההבטחה שיהיה רוקנרול. מי שעזר לה לקיים אותה הוא גיא סטריער, גיטריסט צעיר מאוד ומוכשר מאוד, שכיכב לאורך כל הערב, אבל קנה אותי לחלוטין כשביצע תפקיד עוּד על הגיטרה ב"אף אחד לא בא לי". וואו!

השירים מהאלבום החדש, שחלקם גם בוצעו על הבמה, מציבים את קרולינה בנוף חדש. הסמיכות של הפסיכדליה הוחלפה באווריריות של סול, שאותו מעטרים רסיסי בוסה נובה, ג'אז ואפילו דיסקו. את השינוי הזה הביא איתו בוודאי רונן סאבו, שהפיק את אלבומה הקודם עם קותימאן (ששמו נרדף לסאונד פסיכדלי סמיך), והפעם ביצע את המשימה לבדו ובהצלחה. הוא הוציא החוצה את הגרוב והדרייב הצוהל, ובכך איפשר לשירים עדינים יותר (כמו "מלאך" ו"תן לי רגע" הנהדרים) מקום לצמוח לתוכו. בעזרת רגישות והקשבה הוא היפנה זרקור אל השינוי שעברה קרולינה וגרם לה לנצוץ באור חדש. באלבום הקודם איחלה לעצמה קרולינה דרך השירים אהבה ומשפחה. זמן קצר אחרי שהוא יצא לאור, המשאלות שלה התגשמו. הפעם, היא מבקשת להפוך לאדם טוב יותר וליצור עולם טוב יותר לנו ולילדינו. עבור כולנו, הלוואי שיצליח לה גם הפעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר