מתגנב אל תוך הלב

הסידרה "הסמויה" פוגשת את הסרט "הר ברוקבק" - זה מה שקורה בסרט "אור ירח", דרמת התבגרות קטנה, חכמה ומרגשת של התסריטאי־במאי בארי ג'נקינס. 

הסרט, שקטף אינספור פרסים ושבחים עד עתה ומועמד לשמונה פרסי אוסקר, מחולק לשלושה פרקים שמתרחשים בתקופות שונות. במרכזם ניצב שיירון, נער שחור עני ומופנם שגדל באחת משכונות המצוקה של מיאמי בשנות ה־80. 

חייו של גיבורנו אינם פשוטים, בלשון המעטה. אמו המכורה לסמים (נעמי האריס) מוכרת את גופה כדי לממן את ההרגל המגונה שלה. אביו הסתלק מזמן. הילדים בבית הספר מציקים לו ללא הרף, מכנים אותו בשמות גנאי ומכסחים לו את הצורה. 

בפרק הראשון של הסרט שיירון מתוודע לסוחר הסמים השכונתי, חואן (מהרשללה עלי, "בית הקלפים"), וזה לוקח אותו תחת כנפו ומספק לו מעט תשומת לב אבהית. בפרק השני, שמתרחש כששיירון כבר נמצא בתיכון, גיבורנו ממשיך לסבול מהתנכלויותיהם של בני כיתתו ומפתח במקביל חברות אמיצה עם נער ששמו קווין, שמבין לליבו. הפרק השלישי קופץ עשר שנים קדימה ומציג תפנית מפתיעה שמביאה את הסיפור אל קו הסיום באופן עוצמתי ולא צפוי.

הסינופסיס הנ"ל אולי לא נשמע מבטיח או מסעיר במיוחד, אך העלילה היא לא ממש העיקר כאן. סרטו של ג'נקינס הוא כל כולו מופת של מחוות ושל ניואנסים: שיחות מהוססות ושתיקות ארוכות שהולכות ונבנות באיטיות ובסבלנות, שמניבות שיאים רגשיים ודרמטיים יוצאי דופן.

את שיירון מגלמים שלושה שחקנים שונים, וכולם עושים עבודה מאופקת ונהדרת. הקפיצות בזמן והעיסוק המעמיק, המורכב ומעורר המחשבה של הסרט בעיצוב זהותו של שיירון קצת מזכירים גירסה מקומפרסת ומאוד ממוקדת של יצירת המופת של ריצ'רד לינקלייטר, "התבגרות". 

כמו לינקלייטר, גם ג'נקינס עושה קולנוע הומניסטי, סובלני ואופטימי, וכמוהו, גם הוא מספר את סיפורו דרך עיניו הגדולות והסקרניות של הגיבור המבולבל שלו. התוצאה היא למעשה האנטי־תזה לסרטיו הלוחמניים של ספייק לי, שנוטה להעביר את המסרים שלו בצעקות. בניגוד ללי, ג'נקינס לוחש. ובאופן פלאי, זה מתברר כהרבה יותר אפקטיבי.

"אור ירח" הוא אמנם סרט מצוין, אך קשה לומר שהוא מהפכני באופן מיוחד או שהוא ממציא משהו חדש, וההתלהבות הגדולה סביבו עשויה ליצור ציפיות מסוימות בקרב הצופים שלא בהכרח יתממשו. עם זאת, אין ספק שג'נקינס הוא יוצר מוכשר ביותר, והמתודות המינוריות, המדויקות ונטולות הסנטימנטליות שהוא נוקט לאורך כל הדרך ראויות לכל שבח. זהו סרט שמתגנב אל תוך הלב ומכה שם שורש. זהו סרט שמחולל שינוי זעיר אך משמעותי בתפיסותיהם של צופיו מבלי שיהיו ערים לכך. זהו סרט עדין, יפה ואמפתי על בחור בודד שזקוק לאהבה, כמו כולנו.

ציון: 9

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו