"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה: להחמיר את עונשו של דנקנר ל־3 שנים לפחות

הפרקליטות על גזר הדין, העומד על שנתיים: "הצבת רף נמוך בעבירות שבוצעו ע"י הדמות החזקה במשק תביא לנורמת ענישה מקלה" • פרקליטי דנקנר: "נערער על עצם ההרשעה"

,עודכן
דנקנר בביהמ"ש // צילום ארכיון: עמי שומן // דנקנר בביהמ"ש // צילום ארכיון: עמי שומן

המדינה נגד דנקנר, סיבוב שני: לאחר ששופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב חאלד כבוב גזר כשנתיים מאסר בפועל על איש העסקים נוחי דנקנר, הודיעה אתמול המדינה כי החליטה לערער ולדרוש את החמרת העונש.

הפרקליטות מסרה כי הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קלות עונשם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, אשר הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ואיסור הלבנת הון. על שטרום נגזרו 12 חודשי מאסר. המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של השניים עומדים על 60-36 חודשי מאסר לדנקנר ועל 54-30 חודשים בכלא לשטרום, ולהחמיר בעונשי המאסר שלהם במידה ניכרת.

פרקליטיו של נוחי דנקנר, עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור נהרי, מסרו בתגובה: "לגישתנו המדינה לא צריכה לערער על העונשים העומדים באמות המידה של בית המשפט העליון ואף ברף הגבוה. נראה שזה ערעור טקטי ופרקליטות לא צריכה לנהוג כך. בתוך שבועיים נגיש ערעור מנומק ומפורט על עצם ההרשעה מטעם דנקנר, ואנו נותנים סיכויים גבוהים לכך שהערעור יתקבל". פרקליטותיו של איתי שטרום ביקשו שלא להגיב.

בפרקליטות ציינו כי המדינה סבורה כי לא רק שמדובר בעונשים שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר. בערעור נאמר כי "הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר על המידה בכל המקרים העתידים לבוא".

דנקנר ושטרום הורשעו בפרשה שעניינה פעילות מסחר בלתי חוקית בשלושה ימי מסחר, שסבבו הנפקה קריטית לחברת אי.די.בי אחזקות בע"מ. בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת דינו כי היקפה של פעילות המסחר עמד על עשרות מיליוני שקלים, והסכום שגויס בהנפקה, אשר לטובת הצלחתה נעשתה פעילות המסחר המעוותת, עמד על כ־321 מיליון שקלים. על דנקנר, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון לשעבר בחברת אי.די.בי, נגזרו 24 חודשי מאסר וקנס כספי בסך 800 אלף שקלים. על שטרום, איש עסקים ומומחה פיננסי, נגזרו 12 חודשי מאסר וקנס כספי בסך 500 אלף שקלים.

בערעור על גזר הדין, שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), נאמר כי מדובר בפרשת מירמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הוא כספי הציבור כולו, וכי העונשים שהוטלו על דנקנר ועל שטרום אינם הולמים את חומרת העבירות שבהן הורשעו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר