"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זוהה גן הקשור לכשל שחלתי שגורם לאי פריון

בבילינסון גילו מוטציה בגן SPIDR שקשורה לכשל • עשוי לסייע לבעלות המוטציה שסובלות מאי פריון

,עודכן
אילוסטרציה // צילום: GettyImages // אילוסטרציה

האם בעתיד יוכלו רופאים לחסוך מנשים טיפולי פוריות חסרי תוחלת? חוקרים מבילינסון זיהו גן חדש הקשור לכשל שחלתי - סיבה לאי פריון אצל נשים, המצביעה על צורך בתרומת ביצית כדי להרות.

כשל שחלתי ראשוני מתבטא בהיעדר התבגרות מינית ומחזור חודשי בנשים צעירות. כאחוז מהנשים בעולם סובלות מהתופעה שפוגעת בפוריותן. יש נשים שאצלן המחלה היא על רקע גנטי, והמשמעות היא שהן עלולות לעבור טיפולי פוריות חסרי תועלת בעוד הטיפול היעיל עבורן הוא תרומת ביצית.

החוקרים החליטו לחקור את הנושא כאשר טיפלו בשתי אחיות שלקו בתופעה. לשתיהן היה איחור בהתפתחות המינית, שחלות קטנות או לא קיימות כלל והיעדר מחזור. אחת מהן דיווחה על קושי להיכנס להריון. בגלל הקשר המשפחתי החוקרים שיערו כי מקור הכשל השחלתי הוא גנטי, והאחיות נשלחו לבדיקת ריצוף גנטי.

המחקר מעלה גורם חדש, שלא נקשר עד כה לכשל שחלתי ראשוני באדם: מוטציה ייחודית בגן המכונה SPIDR, הפועל לתיקון שגיאות ברצף הדנ"א. הביציות נחשבות רגישות לתיקון מסוג זה, והחוקרים הצליחו להוכיח את הקשר בין הגילוי לבין כשל שחלתי.

פרופ' לינה באסל שלמון, מנהלת המכון הגנטי בבילינסון, הסבירה כי במקרה של גילוי המוטציה, "במקום טיפולי פוריות ניתן להתמקד בחיפוש פתרונות אחרים הקיימים היום, כגון תרומת ביציות. כמו כן, ניתן לבצע לבני המשפחה בדיקות גנטיות לאיתור המוטציה ולהתחיל טיפול הורמונלי מוקדם". עוד הוסיפה כי "ברוב המחלות הגנטיות הנזק כבר נעשה. במקרה הזה נעשה נזק לביציות שהחלו להתפתח בשלב העוברי וקשה לעשות תיקון".

המחקר פורסם בכתב העת "Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר