נפלה לסטריאוטיפים שבהם נלחמה

מפגש אקראי בין רבקה מיכאלי למרגול בשוק באמצע שנות ה־80 הביא לזמרת את הפריצה הגדולה. מוכרת השרוואלים, שלימים הפכה לאחת הזמרות המפורסמות בישראל, ניצלה את המפגש עם מנחת "סיבה למסיבה" ומייד פרצה בשלל חיקויים של הקולגות מהדוכנים.

לא עבר זמן רב, ומייד כשהוציאה את אלבומה הראשון הוזמנה מרגול להתארח בתוכנית שהשיגה יותר מ־90% רייטינג בערוץ הראשון. עם הרבה ביטחון ותלתלים ארוכים היא ישבה לצידו של הזמר רוני ידידיה ושם פתחה בהופעת בכורה. היא לא היססה לספר שמבחינתה הקהל שלה הוא הלקוח, שהיא שמחה להופיע בחתונות וגאה להיכלל בכל קסטה.

מה שאולי נשמע היום לגיטימי ומקובל גרם אז לידידיה לגחך במבוכה, למיכאלי לצחוק ולכל עם ישראל להכיר את הפה הגדול של מרגול - באותו הלילה נולדה כוכבת בישראל ובמובן העמוק יותר, באותו הלילה נולדה עוד דוברת לעדות המזרח.

בכל פעם שנדרשו בתקשורת לטפל בנושאים הקשורים במזרחיות, החל מחטיפת ילדי תימן, דרך נושא הקיפוח ועד ההשלכות של לעיסת גת, ידעו כולם שלמרגול תמיד יהיה מה להגיד והיא גם תמיד היתה שם. בלי לעבור דרך סוכנים ואנשי יחסי ציבור, בשיחה ישירה אליה היא תמיד תמצא את המילים הנכונות, המדויקות והמשכנעות. בלשון חלקלקה ובעברית מיוחדת, שהיא שילוב של שפת רחוב, לשון גבוהה ומילים שלא קיימות, היא העבירה את המסרים שהאמינה בהם. עם השנים היא הפכה לחלק מקבוצת אמנים משפיעים ודעתנים, שהם לא רק קול יפה או מנעד רחב, אלא גם סמל ופנים של קבוצה. בדיוק כמו דנה אינטרנשיונל לקהילה הגאה, וכמו אביב גפן לנוער המורד של שנות ה־90.

דווקא בגלל זה פרשיות מרגול הן מעבר לסיפור על זמרת מפורסמת שהסתבכה. מרגול נופלת בדיוק לסטריאוטיפים שאותם ניסתה במשך שנים לנקות מאותה קבוצה של זמרים מזרחים שנחקרו, מעדה שהושמצה ומקבוצה שהופלתה. גם הטוקבקיסטים הזריזים מיהרו לעשות את הקשר העדתי: "חשבתי שזה על רקע לאומני, זה כנראה בגלל האשכנזים", "הסיר של הג'חנון התפוצץ וכל הרסק נמרח על השמשה", ו"זה מה שקורה כשאת מזרחית עם פה גדול", נכתב.

עבור רבים האירוע הזה היה גם תחושת דז'ה וו לנובמבר 2011, אז הורשעה הזמרת במסגרת עיסקת טיעון בעבירת סחיטה באיומים של מי שהיה אמרגנה באותם הימים, אסף אטדגי. הזמרת ששלחה מסרים לעבריינים מול המצלמות של ערוץ 2 ועקצה את חוה אלברשטיין ודומותיה, נשלחה במבוכה לחצי שנה עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי.

גם אז כמו אתמול התמלאה הרשת במשחקי מילים בסגנון "אבק שריפה בגלגליו" (פרודיה ל"אבק דרכים בתלתליו"), "ביליתי כל הלילה שם בתחנה" השחוק ועוד. חמש שנים עברו מאז הפרשה ההיא שכמעט נשכחה, לא מספיק זמן כדי שהשד העדתי ייצא מהבקבוק פעם נוספת.