סקר: אחרי הרפורמה - זינוק ב"הדבקות" אבחנות פסיכולוגיות שגויות למטופלים

סקר בקרב פסיכולוגים: מחצית מהמשיבים דיווחו שנתקלו ב"הדבקת" אבחנה שגויה למטופל כדי שיוכל לקבל טיפול במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש, ו־42 אחוזים דיווחו שלאחר תחילת הרפורמה נתקלו במקרים של פונים שבקשתם לטיפול נפשי נדחתה משום שלא היתה להם אבחנה פסיכיאטרית. מהם 62 משיבים דיווחו שנתקלו ביותר מחמישה מקרים כאלה בשנה החולפת.

על הסקר ענו 161 אנשי מקצוע, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומתמחים בפסיכולוגיה. ממצאיו יוגשו במסגרת דיון שיתקיים בעוד שבוע בבג"ץ בהמשך לעתירה נגד הרפורמה בבריאות הנפש.

48 אחוזים מהמשיבים דיווחו שנתקלו בפונים לטיפול שוויתרו על קבלת טיפול משום שלא הסכימו שתירשם בתיקם הרפואי אבחנה פסיכיאטרית שמהווה תנאי לטיפול. אם אכן מצב זה שכיח במציאות, משרד הבריאות לא יכול לעקוב או לקבל נתונים בנושא, משום שהדברים אינם רשומים ומתועדים. סיבה נוספת לוויתור על טיפול היא עלותו. אף על פי שהטיפולים הנפשיים נמצאים בסל השירותים שמספקות קופות החולים, יש מסלול של מטפלים בהסדר שכולל תשלום של 130 שקלים לפגישה. קרוב לרבע מהמשיבים (23 אחוזים) דיווחו כי מטופלים שפנו אליהם ויתרו על טיפול, משום שנאמר להם שהוא יעלה כסף. כ־60 אחוזים מהמשיבים דיווחו שנתקלו באופן אישי במקרים שבהם מטופלים העדיפו לפנות למסלול של "השתתפות עצמית" לאחר שנאמר להם שההמתנה לטיפול ציבורי ללא עלות תהיה ארוכה.

ביום שלישי הבא ידון בג"ץ בעתירה שהגישו כמה ארגונים נגד יישום הרפורמה בבריאות הנפש ובה נטען שהעברת האחריות לטיפולים נפשיים ממשרד הבריאות לקופות החולים מונעת טיפולים נפשיים מאוכלוסייה שהיתה זכאית להם עד לרפורמה. "הממצאים מצביעים על השפעות מטרידות של הרפורמה על השירות הציבורי. התניית טיפול נפשי ברישום אבחנה פסיכיאטרית לפונים מובילה באופן חד־משמעי לצמצום הזכאות לטיפול. ציינו עורכי הסקר, ארגון "בנפשנו".