שווי המזון האבוד בישראל בשנת 2016 עמד על היקף של 2.4 מיליון טון בשווי של 19.5 מיליארד שקלים. כך עולה מדו"ח של ארגון "לקט ישראל' העוסק בהצלת מזון והעברתו לנזקקים, וחברת הייעוץ BDO. מדובר ב- 33% מהיקף יצור המזון בארץ - כלומר שליש מהמזון בישראל הלך השנה לפח.
ב"לקט ישראל" טוענים כי מחצית מהמזון האבוד הוא מזון בר הצלה - כלומר עודפי מזון שנשאר במטבח, שלא הוגש לסועדים ושניתן לאסוף אותו ממוסדות, בתי מלון ובסיסי צה"ל ולהעבירו לנזקקים. מדובר במזון בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של 8 מיליארד שקלים.
בארגון מציינים כי עלות הצלת המזון נמוכה ביחס למימון פער צריכת המזון של אוכלוסיות שנמצאות באי ביטחון תזונתי. על פי נתוני הדו"ח, בעלות של 810 מיליון שקלים ניתן להציל מזון בשווי 3 מיליארד שקלים.
אפשר להציל עשרות מיליוני ארוחות
הדו"ח של "לקט ישראל" מתמקד השנה במגזר המוסדי - כלומר ארוחות מבושלות שמוגשות במלונות, בסיסי צה"ל, בתי חולים, משטרה, מקומות עבודה, מסעדות ועוד. צריכת המזון הכללית במוסדות אלה עומדת על 722 אלפי טון, אלא שסך אובדן המזון בצריכה המוסדית בשנת 2016 הסתכם ב 214 אלף טון, כאשר השווי היה 3.5 מיליארד שקלים.
מהחישוב עולה כי כשליש מהמזון המבושל האבוד במוסדות כמו בסיסי צה"ל, מלונות, קייטרינג, בתי חולים ועוד הוא בר הצלה אך הולך לפח. כלומר, ניתן להציל 71 אלף טון שהם 64 מיליון ארוחות מבושלות בשנה בשווי של 1.1 מיליארד שקלים בשנה.
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, "במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו; בשנה האחרונה, מאז פרסום דו"ח אובדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע"י האו"ם ואומץ ע"י הממשל האמריקני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
